בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 5 שנים. 15 בספטמבר 2018 בשעה 20:43

רק רציתי להניח את הראש, לחבק את הרגליים ולנוח לידו. 

לתת לגוף את המנוחה שהוא צריך, לתת למחשבות לנדוד לעננים, לתת למוסר להעלם ולצדקנות להתנדף. 

רק אני, הרגליים הצמודות לחזה, הראש שלי והכתף שלו כשאני נחה. 

זה בדיוק מה שאני צריכה. 

חבל שזה בלתי אפשרי: (

רגעים של בריחה​(אחר) - נשמע קסום... אירוטי, ורגוע.
הוא שותף לרגשותיך?
לפני 5 שנים
כותב לך - מגיע לך המנוחה הזו.
אם תאמיני זה יתאפשר
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י