לילימיי

השבילים,

אותם אנו בוחרים בדרך,

תמיד ריתקו אותי.

השבילים המסתעפים שלי,

שזורים, בשבילים

של אחרים.

עם ההסתעפויות שלהם.

אני אוהבת את השבילים,

הללו.

חיים שלמים,

בשבילים מסתעפים.

לעיתים, זה הוא שביל הבריחה.

לעיתים, שביל הסליחה.

אבל תמיד, הוא שביל הדריכה

בו פוסעות רגליי, קדימה.