שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 21 בספטמבר 2018 בשעה 18:05

זו הפעם השניה בסך הכל.

ליקקתי וצללתי לתוך הכף רגל שלך.

היא נעימה וחלקה וטעימה.

כמו כולך.

אני מדמיינת איך אני נכנסת לתוכך מהבסיס שלך.

מלמטה. מהשורשים.

מדמיינת איך העונג עולה בך מלמטה - ומתפשט לכל הגוף.

ואני שם ..הכי הכי למטה.

ואתה שם..הכי למעלה.

ושנינו שם ..הכי משלימים אחד את השני.

המחשבה שבפעם הבאה שתפנטז אותי לרגליך -

אהיה שם מלקקת אותן...ממלאת אותי בגאווה. 

כבשתי מלמטה עוד חלקה בלב שלך.

מצאתי עוד מתנה להעניק לך.

עוד פינה להתרסק לתוכה. בתוכך. 

 

חייכנו אחד לשני כי מצאנו אוצר. 

אמרתי לך : ״אתה הולך להתמכר״

וענית: ״גם את״

 

עברתי לרגל השניה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י