סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בית קברות למחשבות

לפני 5 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 21:12

זה קורה כבר שנים.

לך יש את כל הסבלנות שבעולם, אתה משחק בקצב שלי, מחכה שאהיה מוכנה אליך.

פעם בכמה זמן מתקרבים קצת. ממש ממש קצת.

ואני נסוגה.

אני לא בטוחה למה תמיד הייתה לך כזו השפעה עליי...

זה די מטורף. לדעתי זה האפקט הפיזי הכי חזק שמישהו אי פעם עורר בי.

ובכל זאת, אני מתחמקת.

אין לי הסבר טוב.

אולי אני מרגישה חשופה במיוחד לידך.

אולי אני מרגישה חשופה, ולא עטופה, וזה מפחיד אותי. מפחיד אותי ליפול ושלא תתפוס.

או שאולי אני מפחדת לאכזב אותך.

אולי... אני מפחדת לשבור את הדמות. את הפנטזיה.

לא יודעת. לא יודעת.

 

סליחה על ההברזה.

יום אחד זה יקרה, כנראה

TheVoid - קחי את הזמן.
לפני 5 שנים
Vקינג - זה שזה יקרה זה לא מטרה זה רק אמצעי - אל תשכחי את זה.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י