שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 17 באוקטובר 2018 בשעה 20:23

שלחת הודעה על הבוקר..״מתגעגע״

נשבעת שהיתה לי קפיצה בלב כשפתחתי אותה..וגל כזה שעולה לי מהבטן דרך הלב

וממשיך דרך הגרון לפנים שלי...ומורח לי שם חיוך

שאלתי ...״כמוני ?״

וענית ...״לפחות״

בשלב הזה כבר מלא גלים עולים בי מכל הכיוונים ומרטיבים לי את כל החורים.

אני שולחת לך את המכתב הלל שכתבתי לזין שלך...מכתב קצר וילדותי

עם אייקונים ופרפרים.

איחלת לי יום נעים . ואז ... שלחת את זה: 

היא חושבת

היא כותבת

היא מסבירה במילים רגשות

היא מפרטת במשפטים מעשיות

היא רוצה ככה

היא מבקשת כזה

היא קוראת לי אבא

היא מצפה שאבוא

היא דורשת לקבל 

עוד ועוד

היא הכלבה שלי

והיא משפריצה על אבא

 

והחיוך המרוח. והלב שמתרחב.

והמח רץ. צונמי של געגוע בכל הגוף.

ונגמרו לי המילים.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י