סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 18 באוקטובר 2018 בשעה 18:19

איך זה קורה כל פעם מחדש
נתקל בך כמו עיוור, באמצע הרחוב
צר לי, אך את פשוט כל כך דומה
למישהי שפעם היכרתי מקרוב

רגע, וזמן יעבור לדום
מקפיא השתקפות
בחלון ראווה
וכמו רסיס זיכרון,
היית בתוכי פתאום
דיברנו על כלום
ועל אהבה

 

(אלונה קמחי) 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י