לפני 5 שנים. 25 באוקטובר 2018 בשעה 2:37
עדיין זוכר?
את הביישנות המהוססת
את ההססנות המתכנסת
את הערגה והכמיהה
את הרצון והתשוקה
את הבלבול שאז אחז בי
בהתמסרות הראשונה?
את הצעקה שהחנקתי
את זו שצווחתי
את המבט הנוגה בעיניים
שחוששות מכאב
אך לא חוששות להישיר מבט חודר
מבקשות להמתסר
להנמס בתוכך
להשאר שלך
גם אם לרגע אחד
עדיין זוכר?
את המגע על העור
את כניעת הלשונות המסְתַּיְּיפות
את הטעם והריח
את דפיקות הלב שלא שוכח
ואיך לפעמים כשהבוקר מתריס
כשקרני הירח חודרים את התריס
כשהכל סביב חשוך וקודר
הגעגוע מתדפק על הלב ובא לבקר.