לפני 5 שנים. 30 באוקטובר 2018 בשעה 20:23
זה מפתיע אותי כל פעם שזה קורה.
אנחנו לא נפגשים...חוצים את גבול השבוע...
התקשורת בצ׳ט דלילה וריקה
וכל הבדסמ הזה פשוט מתאדה ממני.
אני לא כלבה.
לא שייכת.
ואתה לא אבא שלי.
אני לא חרמנית (!)
לא מאוננת.
ובלי שום צורך לכתוב. לא לי ולא לך.
מה זה אומר עליי?
מה זה אומר עלינו?
תוהה מה יהיה שכבר כן תגיע...
מהכאן ועכשיו הזה - לא מסוגלת לחכות לך על הבירכיים
שום רצון לשים ראש
ולא לספוג שום דבר עבורך.
זה מרגיש מוזר.
זה מעמיד את הדברים באור מגוחך אפילו...
דבר אחד היה לי תמיד ברור
ואמרתי אותו שוב ושוב ...
בלי מנטלי -
זה וניל רגיל
כזה שקונים בקופסא מהסופר.