לפני 5 שנים. 2 בנובמבר 2018 בשעה 0:46
אני אוהבת כתיבה. המילים שיוצאות בחופשיות, אך ברוגע, אט אט אני מוצאת את המילים הנכונות לטקסט שלי. ועדיין, כשאני כותבת על אהבה, אני לא ממש מצליחה לכתוב. בראש שלי, חוזרות המילים ״אני אוהבת אותך״ שוב ושוב. איך אני אמורה לחשוב על מילים מתוחכמות? כשהמבט שלך, עם האיפור המצטייר היפה, מצוייר בראשי. באותו הרגע אני רוצה לשנות מקצוע. רוצה, להיות ציירת. לצייר את דמותך כדי לא לשכוח. תוך כדי לזמזם, ״אני אוהבת אותך״. מדוע לא לכתוב על כך? המילים עלייך הן בדמיון, והרגש הוא שמתורגם למילים. האהבה שלי אלייך, היא אין סופית, כך זה מרגיש עתה. גם אם אוהב אחרים, או אחרות, תמיד אוהב גם אותך. וזה בסדר לאהוב אותך, ולכתוב על אהבתי אלייך, במקום על דמותך. וזה בסדר גם לשכוח. לחזור על שלושת המילים שוב ושוב , עד שאשאל בתמיהה: אל מי אני כך מתוודה? זה מוזר.
