סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסיפורה של isu

מדובר בחוויות שלי , הגיגים שלי, הומור שלי, כאב שלי

לא יותר ולא פחות.

ולא....לא מדובר ביומני היקר....לעיתים הטריגר הוא שיר, סרט, חוויה של אדם אחר.

ואכן...הכתיבה משחררת מהכלוב:)
לפני 5 שנים. 14 בנובמבר 2018 בשעה 14:59

בדרום השפלה....

ואני בבית משקיפה החוצה...

מבעד לחלון המטבח...

על הפיקוסים הרטובים ומנצנצים...

איכשהוא תמיד נדמה לי שאלוהים כועס כשיורד ברד....

גשם...ברכה

שלג ....שמחה והילולה

ברד...עושה חורים במכוניות והורס יבולים.

עלי אישית אני יודעת בוודאות שאין לו מה לכעוס.

אני ילדה טובה מאד....לפעמים.

אבל אולי זה כעס קולקטיבי על הכלוב....

על זה שיש אנשים כאן שמחליפים סטטוסים אישיים, שמות, גילאים כמו שאני מחליפה גרביים(בעיקר בחורף)

אשקרה מבאס תתחת החצי תוניסאי שלי.

יאללה....הלכתי לפוך....להתחפר...

isu💋אם כבר ברד...אז לפחות להיות בדרום ספרד...מינימאלי בעיני.

 

TheBouncer​(מתחלף) - הוא לא כועס...הברד זה סוכריות הטופי הקשות שלו ואנחנו בדיוק עולים לתורה בבר מצווה - הוא זורק, זה כואב אבל יש שמחה גדולה וצהלולים רועמים (בניגוד אלייך, המלאכים הם לא תוניסאים או חצי תוניסאים - הם לא יודעים לצהלל גם אם מושכים להם חזק חזק באשכים,רק לרעום...משו שקשור למטען שלילי וחיובי בעננים שיוצאים להם מאחור, אחרי ארוחת קטניות דשנה, סו איט סימס...).
אופטימיות וחצי הכוס המלאה איז דה ניים אוף דה גיים, איסוש 😊
לפני 5 שנים
isu​(אחרת) - נשמוש💋
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י