לפני 5 שנים. 15 בנובמבר 2018 בשעה 10:19
טוב אז שיקרתי. להם. בעיקר לעצמי.
ואני בכלל לא יודעת לשקר. אין לי את זה. כשאני משקרת אני מתחילה לצחוק.. חח לא יעיל במיוחד.
כן, כזו אני, ספר לפתוח. שאלה ישירה תתקבל בתשובה ישירה. כנות. עד כאב.
אבל הפעם שיקרתי, בלי לשים לב בכלל.
אמרתי לעצמי, הפעם רק כיף. שחקי קצת.. מה קרה? מגיע לך. תהני.
ואז המציאות, כמו שהיא מאוד אוהבת לעשות, העיפה לי את הסטירה הבלתי נמנעת.
הראתה לי שוב מי אני.
הייתה אמנם שיחה מעולה וטובה אבל זה לא היה זה.
אני הריי מרטיבה מהראש.מהנפש. מהרגש.
אז כן. אני חייבת חיבור נכון ואמיתי. חייבת עיניין.
חייבת שצורך יפגוש צורך אחרת אני מרגישה שאני משחקת..
ובשבילי זה לא משחק אלא צורך אמיתי.
אז כל מה שנשאר לעשות זה להיות נאמנה לעצמי. ❤️
מודה על כל האנשים המדהימים שעברו בחיי בחודשים האחרונים ולימדו אותי כל אחד עוד שיעור על עצמי.
