זו הפעם הלא יודעת כמה שאני חולמת את החלום הזה, פעם שניה השבוע.
יש שינויים קלים מפעם לפעם אבל הבסיס זהה, החלטת שדי, סיימנו, הניק שלך נראה חד ומרוחק בלי הניק שלי לידו והניק שלי נראה עירום בלי השייכות אליך לידו.
בחלום אני תוהה מי תתפוס את מקומי, תוהה אם מותר לי סתם ככה לשלוח לך הודעה לשאול לשלומך.
אני לא יודעת בחלום איך למלא את החוסר שנוצר ביום יום שלי, איך לא לשתף אותך במיליון ואחת דברים.
החלום נגמר בפתאומיות ואני בוהה בתקרה בחושך, הלב שלי הולם במהירות מטורפת, השרירים נוקשים והשמיכה מוטלת בצד
נושמת עמוק ועוד נשימה, יודעת שזה רק חלום, נוזפת בעצמי בלי קול שאני אישה חזקה ואדע להתמודד, מזכירה לעצמי שאני שלך כאן ועכשיו, שגם אם יום אחד זה יסתיים, זה יעשה בצורה מכבדת ואמיתית כי אין אפשרות אחרת אתך.
לפעמים אני מתגעגעת לסיוטי השואה החוזרים שלי, היה לי יותר פשוט לשכנע את עצמי בבוקר שזה לא יכול לקרות לי.
