לפני 5 שנים. 25 בנובמבר 2018 בשעה 14:04
אני לא אוהבת להיות חייבת.
לא משנה מה, לא משנה למי.
(חוץ הורים ואחים זה לא נחשב.)
המשפט ״אני מסתדרת. תודה״ היה חזק אצלי עד לא מזמן.
ואז נאמר לי שאני לא נותנת מקום. לא נשענת.
מעבר לכך שאני יודעת כמה חשוב לתת למי שלידך להרגיש נחוץ. שזקוקים לו.
אז נתתי. גם כשלא הייתי צריכה עזרה הייתי מבקשת..
חחח מה זה נתן לי? זה חזר אליי לפנים כמו בומרנג. הטיחו לי שאני מגזימה. פשוט משעשע.
אני עכשיו אני עם כאבים ברגליים ובגב התחתון. וממשיכה כאילו כלום . אז מה הדמעות רוצות לבוא..אז מה.
זה הגוף שכואב.
אני? אני סופה. איתנה.
אני מסתדרת. תודה.
💙
על הרגליים עד שכוח עליון, גדול ממני, יוריד אותי לברכיים. ממ אתה בא?