צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוב(ר) ההרמון

אתמול היה דוב ויהיה גם מחר.
הכי דוב בהרמונה של הגבירה.
לפני 5 שנים. 29 בנובמבר 2018 בשעה 20:14

הרצון להישלט, להיות שייך, משכיח לפעמים מהדעת שביחד עם הקילור אובדת גם השליטה על אלמנטים כמו הנגיעה העצמית, ובטח שהגמירה.
דבר אחד הוא להחליט שאני לא נוגע בעצמי, ודבר אחר - להיות נתון למרותה של גבירה.

אחרי יום ארוך, מאתגר ומוצלח ישבתי ברכבת וזכיתי לשוחח עם גבירתי.

כשהיא שאלה אם לא בא לי פיפי, הייתי אמור להבין שהיא אמנם דואגת לי, אבל יש לה תוכנית, כנראה.
אחרי שיצאתי אידיוט, ועניתי עניינית, קיבלתי הוראה מחוייכת ללכת אל תא השירותים, לאונן, אך לא לגמור.

הנערה שלידי שואלת אם יש לי מטען נייד.
או, ברור שיש לי, בהוראת גבירתי. מטען חדש, יפה ותמיד מלא.
אבל עכשיו גבירתי הורתה לי לקום, אז אמרתי לבחורה שאבדוק כשאחזור.

בהתרגשות המהולה במחשבה על אכזריותה של גבירתי (טובת הלב!) ניגשתי לתא השירותים והתחלתי...הייתי אומר "מענג את עצמי", אלמלא לתחושת העונג לא הייתה מצטרפת תחושה של השפלה, אושר וגאווה.

חושב על כך שברצונה, בתקתוק מילים קצר, היא יכולה לשלוח אותי למקום לא מעורר חשק כמו תא שירותים ברכבת, ושם - לגעת בעצמי.

מבין שמעכשיו, בכל זמן נתון, היא תוכל לעשות זאת, ויודע שבחוכמתה ואכזריותה, גבירתי (טובת הלב!) גם תעשה זאת, אם יתחשק לה.
עוצם עיניים, משחזר את התחושות שהיו לי הבוקר כשחשבתי עליה, חושב כמה אני עורג להיות למרגלותיה, נוגע בעצמי עד שהטרום מופיע.

קצת נבהל מהמהירות של הרגע ומבקש רשות להפסיק. היא מבקשת הוכחות.
מצלם את ההוכחות הרטובות, ממתין לפסק דינה וממשיך בינתיים,משתדל לא לגמור.

מרגיש לפתע כה קטן לידה.
מנסה לחשוב ולא מצליח להסביר מדוע דווקא האקט הזה גרם לי לחוש בכזו עוצמה את העליונות שלה.

שילוב לא אפשרי בין מושפל וגאה, ובוש.
מתבייש שאני חש השפלה לצד הגאווה והאושר.

כשהיא מאשרת ופוקדת לחזור למקומי, אני חוזר למקומי,מעביר את המטען לבחורה וחושב על עצמי.

דומה מאוד לאיש שהלך לפני מספר דקות, אבל אחר.

 

 

Milonga​(שולטת) - זוועתית, זאתי.
תתפטר, אני אומרת לך. :)
לפני 5 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - מעדיף לגנוב דבש ממערה של דובים, גבירתי.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י