לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 1 בדצמבר 2018 בשעה 0:45


בסימנים שנשארים עליי.

פסים אדומים.
סימנים כחולים סגולים.

תמיד אהבתי.

הרבה לפני שהבנתי שאני אוהבת כאב.
סמנים כחולים רגילים תמיד נראו לי מקסימים.

אפילו צלקות. 

הן מחלימות ומשאירות פס ורוד בהיר מהמם כנגד השחום הטיבעי שלי.

 

עכשיו יש להן משמעות.
הסימון שלך.
העור שלי.
כמו ילד שמצייר בחול.

עכשיו יש להם תחושה. 

בכל תנועה שלי,
מרגישה אותך.
איתי.

עכשיו יש להם סיבה.
הצורך שלך.
הצורך שלי.

 

לסמן לי את הלב ונשמה זה מאתגר יותר.   

❤️

תוהה איזה צבע יהיה לסימונים בנשמה שלי..  

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י