לפני 5 שנים. 1 בדצמבר 2018 בשעה 6:51
8 וחצי בבוקר.
מחכה לאחותי שתביא תיק ותרד לאוטו.
אני? אני אף פעם לא ערה בשעות האלו בשבת.
יתרונות הרווקות.
והנה השבת. שהיית אומרה להיות שקטה ורגועה הפכה לתחילתה של תקופה שנכפת עליי ולא ברור איך תיגמר.
הקטנה שבי צריכה חיבוק. חזק.
אני? אני אוספת את עצמי. מייבשת דמעות. מעלה חיוך.ומכינה כתפיים. לסחוב את כל מה שצריך ויגיע. אני מגנה ועוטפת את מה ששלי.
משפחה יכולה להיות הדבר הכי טוב שקיים בחיים. ומנגד.....
שולטת בעולם שלי.
קטנה בעולם שלנו.
חלום.
🖤
מדהים איך הבלוג הזה הפך למפלט שלי.
