שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני 5 שנים. 7 בדצמבר 2018 בשעה 11:21

התקופה החורפית לפנינו, והחלטתי קצת לדבר על הנושא.

אני בחורה של שמש. אוהבת שמש, אוהבת את האור הצהוב-כתום, אוהבת את היציאות לפארק. אני אוהבת את החיוכים שאני פוגשת בחוץ. אוהבת את איך שהם משתלבים עם האור המופלא. אוהבת לרוץ בשדות, ולא, אני לא משתגעת על חורף. לא אוהבת לקום מאוחר ולראות שהשמש איננה לפני 6. לא אוהבת את הבגדים הארוכים והלא נוחים. בעוד שבשמש, עורי סופג מצויין ויטמינים ממנה. אני והיא כאחת.

ובכל זאת, החורף כאן. ויש להודות גם עליו, שלא ישאר לבד:

אני מודה על הגשם, שמאפשר לי הזדהות. ומאפשר לי, לדעת שהיקום אולי מזדהה עם העצב שלי. אני לא לבד.

אני מודה על הריח שאחרי הגשם, על זה שהוא מנקה את האוויר מכל מה שהיה לפניו.

אני מודה על הצבעים הקרים היפייפים בחורף.

אני מודה על ימים בבית מכורבלת לשמיכה עם שוקו חם ובגדים חמימים.

אני מודה על השתילים השמחים שלי. גם בלי השמש.

אני מודה על צליל מרגיע לאוזניי. וגם רעמים, פחות מרגיעים. מודה על צליל מעורר.

אני מודה על עוד מים שמקבלים מקורות המים שלנו.

אני מודה על הקומזיץ שעשינו לקראת החורף, שם פגשתי אנשים מדהימים, דיברנו על חלומות, והתחממנו ביחד, במקום לכוד.

אני מודה על חברים שלי שנשארים איתי בכל עונה, בכל שנה.

מודה לכם, ונותנת לכם את כל האהבה שאפשר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י