לפני 5 שנים. 14 בדצמבר 2018 בשעה 1:52
מהרגעים הנדירים שבא לי דף ועט.
לכתוב באמת.
להרגיש את הדף נחרך תחת מגע העט.
תחת ידי.
להרגיש אותו משתנה.
מחלק ונקי.
לקצת יותר מקומט.
קצת יותר מבולגן.
ובעיקר, מלא.
מלא בי.
הגיוני סך הכל,
ככה אני מרגישה.
קצת מקומטת.
קצת מבולגנת.
ובעיקר מלאה.
מלאה בשקט.
אמרתי שפה טמון השקט שלי.
💜
שששששש.....