סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין השכל לרגש

על החתום, שלכם באהבה (לא באמת)
&#@.
לפני 7 חודשים. שבת, 15 בדצמבר 2018, בשעה 14:35

את קשורה, אזוקה או בכלל שוכבת.

הוא קרוב אלייך, יד אחת חונקת והיד השנייה אוחזת, שומרת. הרגע הזה, שנייה לפני שאת מרגישה את תחושת הנמלולים, שנייה לפני שאת מרגישה איך  הכרתך נאבדת לה. 

הרגע הזה, שבריר של שנייה בו הכי ברור לך איך את מולו, האם את נאבקת או מתמסרת לרצונו. היד מתהדקת ואת כבר יודעת האם את בוטחת, האם את שלו.  

ברגע הזה מתבהרת לך העובדה שאת שלו ולרצונו, הוא חונק והוא יחליט מתי לשחרר ואת? את פשוט נמצאת ואין כבר אוויר, את משתנקת, מסתכלת עליו ומרגישה איך את נחנקת, איך את נאחזת, בו. משחררת.

ברגע הזה הוא פה

איתך

יודע

חונק

שומר

את כלי לידיו

הוא משחרר

את נופלת

לידיו

ברגע הזה הוא מחזיק אותך. חזק. בזמן שאת בעולמך, העולם שלו ושלך. 

 

יש הרבה רגעים, מגוון רגעים. רגעים בו מתבהרים הדברים. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י