שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני 5 שנים. 17 בדצמבר 2018 בשעה 11:31

הגוף שלנו נהדר: 

הוא מגן עלינו. בעת שדבר מה מגרה את העור שלנו, הוא ממהר לטפל בגירוי.

בעת שעצם זר נכנס אל גופינו, הוא ממהר להוציא אותו, שכן אינו שייך.

הגוף שלנו מתריע לנו מפני סכנה באמצעות חרדה. 

הגוף שלנו רועד כשקר לנו על מנת לעזור לנו להתחמם.

כשהגוף שלנו חש בסחרחורות, כנראה שדבר מה חסר לו. חסר לנו, הוא מודיע.

המוח שבגופינו שולט בזיכרון. הוא משאיר את הפרטים החשובים בראש שלנו, ומפנה את המידע שאינו חשוב, כדי שבמקום הריק שנותר נאחסן מידע חדש חשוב יותר.

המוח גם שולט ברגש. בעת שאנחנו מרגישים דבר מה לאדם שאיננו, הוא מגן עלינו ואט אט שולח את הרגש הרחק.

 

אנחנו חייבים לשתף פעולה עם הגוף:

לא לגעת באיזורים מגורים ולתת לו לעשות את שלו.

בעת חרדה, לנשום נשימות עמוקות ואיטיות, ובכך להפטר מהחרדה ובעת שנדע על בואה של סכנה, יתאפשר לנו לחשוב כיצד לטפל בה בחכמה.

כשיש לנו סחרחורת, נשתה הרבה מים ונאכל דבר מה קליל, כדי לספק לגוף את הצרכים הבסיסיים שלו.

כשהמוח מתעקש לזכור פרטים מסוימים, אסור לנו להתווכח. אסור לנו להצהיר: אינני רוצה לשכוח. בעת שנעשה זאת, נפתח מלחמה עם הגוף. 

מוזר לי איך זה שאנחנו יכולים להרגיש דבר מה לאדם, ואז לא להרגיש בכלל.

מוזר לי שאדם שכה אהבנו, לפתע נשכח מהזיכרון. כבר אין קול, אין מראה, חסר מבט.

וכמה שזה נהדר, שהגוף מגן עלינו. שרגש דועך, ושזיכרון כך נשכח.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י