ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2018 בשעה 13:33

כבר שנה. 

שנה מאז שלימדו אותי לבכות. מדהים כמה מילים ואדישות כואבות ומצלקות.

 

שנה מאז שאני נותנת מקום לרגש. אמרו לי שזה נכון. לתת מקום לרגש. לא לסגור אותו. לתת לרגש להיות. 

אבל מה אם הרגש נוראי? למה לתת לו להיות. ומה אם הוא לא עובר? 

 

חצי שנה מאז שאני פה. ומאז הכל עוד יותר חשוף. 

הכל יותר נוגע. 

הכל יותר מכאיב. 

הכל יותר מבלבל. 

 

ובנוסף להכל הבייבי עלול להיות בסימן שאלה.. ואז מה? העולם לגמרי התהפך. אז, אני באמת אצטרך להמציא את עצמי מחדש. 

אמצע היום וכל מה שבא לי זה להתחפר עמוק ולבכות את החיים שלי. 

אבל במקום. לובשת חיוך. עם דמעות בעיניים. אבל חיוך. 

❤️

צריכה שמישהו ישלוף אותי מהמציאות הזאת 

Dom Ragnar - אני ממליץ לך להמשיך לחייך ולהנות מהדברים הקטנים שהחיים מפזרים עבורך, ביום שהכי לא תצפי לו האחד הזה יגיע כמו רוח סערה ויפרוץ את חלונך
לפני 5 שנים
comma​(מתחלף) - יש טוב ויש רע במציאות שלנו, אנחנו צריכים לשאוף להקיף עצמנו בטוב.

מילים כואבות, ופאסיביות אדישה יכולה להיות מאוד אגרסיבית.

ואם נדחוס את הרגשות פמינה, הם ימצאו את דרכם החוצה,
כמו לבה בוערת שמוצאת את דרכה החוצה, שורפת כל מה שבדרכה.

כל דבר הוא טוב במידה. זה לא חייב להיות שחור ולבן.
אני חושב שזה נכון לתת מקום לרגש, אך בו בזמן גם לא לתת לו יותר מדי מקום.
שלא יציף על יתר המידה. גם נשלטת צריכה להיות בשליטה,
בטח עד שמגיעים לשלב מסויים (אם נכון להגיע אליו בכלל).
ואם נכון לתת לרגש להציף, אז לתת לו להציף עד לרמה כזו שיהיה אפשר לנקז אותו, ולהתנקות ממנו.
זו צריכה גם להיות המטרה.

חצי שנה את פה, זה לא הרבה זמן.
כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן.
וכל דקה חדשה בחיינו היא הזדמנות להתחלה חדשה.
וגם אם עכשיו חלפה לה דקה, אחריה תגיע עוד אחת. ועוד אחת, ועוד אחת.
ואת עדיין פה, והיכולת שלך לתקן ולהשתנות ולהיות כל מי שאת רוצה עדיין קיימת!
כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן!

לא הבנתי בדיוק למה התכוונת כאשר כתבת על הבייבי, אם תרצי תספרי לי.
באופן כללי רוצה לכתוב לך, שתדעי. הכל בחיים הוא בסימן שאלה.
וזה טוב! אנחנו כבני אדם כל הזמן מתקדמים, כל הזמן לומדים.
כל יום שעובר אנחנו הופכים לגרסה שונה של עצמנו.
ויש לנו את היכולת הבסיסית להשתדרג לטובה. לא חסרות דוגמאות.

כמובן שקשה לראות את זה כאשר נמצאים בתוך ענן שמסתיר הכל.
אבל זה מה שזה, ענן. קחי בחשבון שאנחנו בתוך רכבת הזמן,
לעיתים היא נוסעת לאט, אך אף פעם לא עוצרת!
במוקדם ובמאוחר, את הענן היא עוברת.
אז הוא יהפוך לזכרון עמום, ואת כבר תהי במקום אחר.
צריך לפעול ולקוות שזה יהיה מקום טוב יותר!

בהצלחה :)

לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י