אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 20 בדצמבר 2018 בשעה 19:58

בשלב הזה שאני אומרת לך ש-אני מתה

זה השלב שאני במנת יתר של חיים.

מתה כי עברתי ממימד אחד לאחר.

מתה כי בגובה שם למעלה נגמר האוויר.

מתה כי הסתיימתי בתור אני והתמזגתי כחלקיק קטן בתוך היקום.

מתה כי הגעתי לגן עדן, ואני מציצה שם על אלוהים.

 

היום, כשאני רוכבת על הזין שלך

בטן לבטן. עור לעור.

ראש מונח על כתף. לשון מלקקת. והריח שלך. והקול שלך. 

ואתה נותן לי לגמור ולגמור

ולגמור עוד בשבילך

אמרתי לך -

אבא, אני מתה…

לחשת לי בחזרה קרוב קרוב לתוך האוזן -

אני יודע.

 

 

#אני.מתה.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י