ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 28 בדצמבר 2018 בשעה 18:37

..כל היום חיכיתי לכתוב כמה היה טוב 

מנסה לתפוס ת׳מילים שתופסות את הרגעים

לתעד את התמונות שעולות בי בהבזקים

זכרונות שרוצה לקעקע דרך הכתיבה....

איך שאמרת לי ״אבא בא לפנק אותך ביום שישי״

איך שנתת לי לגמור את האורגזמה הראשונה כמעט לבד

ואז נתת לי לטעום אותה מהאצבעות שלך.

איך שזיינת אותי על השטיח בכח בלי שיכולתי לזוז

וזה היה מלחיץ ומטריף יחד.

איך שחיבקת אותי כמו גורה כשהרשית לי לעלות ולרכב עליך במיטה

איך שלחשת לי באוזן, שימי ראש על אבא

איך שאתה מוביל אותי כל פעם לגמור יותר. ויותר חזק.

איך שאתה אומר לי לבקש ממך ולבקש עוד פעם ועוד

איך שהסברת לי שהכאב הוא גם רגש וצריך לחוות גם אותו

ואיך שאני מתחננת לאצבע ומווברצת רק מזה שהיא מתחילה להתקרב

איך שאתה פותח אותי ומכין אותי ואיך אני רוצה שתפתח אותי

איך שאתה מזיין אותי בתחת ואומר לי לגמור

וזה שורף לי והחוסר אונים שמטריף אותי

ואיך כל זה גורם לי להשפריץ משום מקום

ואיך שאתה גומר זה מיד גורם לי עוד פעם לגמור.

ואיך

איך אני אוהבת לבוא לרגליך במקלחת של אחרי.

 

 

אני באמת תוהה אם הכתיבה עושה עם כל זה חסד או שמא מקטינה מערכו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י