אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 22:03

לא אתה לא נוזף. 

לא אתה לא גוער. 

לא אתה לא מטיף. 

 
אתה רק רק מחנך ביד קשה. 

אתה רק מתקן אותי על כל מילה שאני אומרת. 

אתה רק מדגיש כמה אני לא מדוייקת. 

אתה רק בוחר להמשיך בניסוחים שלך ששורטים אותי. 

 
נכון. 

אני חצופה. 

אני לא מנומסת. 

אני וכחנית לפעמים. או תמיד.. 

אני מתעצבנת יותר ממה שאני צריכה. 

ואני מוגזמת. כן זה בעיה שאני כולי רגש.  

אהה ואני גם לא יודעת להביע רגש....

 
זו אני כרגע. 

ואני עובדת על הרבה דברים. 

אחד מהם זה שאני לא מתכוונת להתנצל על מי שאני. גם אם זה רחוק שנות אור משלמות כרגע. 

אני לומדת. 

 
הייתי מבקשת חיבוק אחרי הסטירה.. 

אבל מה אם הסוטר לא מבין שהוא סוטר?! 

מעניין.. 

 
תוהה איך יום כל כל נכון מכל כך הרבה בחינות ויום שהרגשתי את עצמי אחרי הרבה זמן שלא, עדיין נגמר עם מחנק ודמעות.. 

 

 🖤

 לומדת לקבל באהבה הכל. גם את הצביטה בלב. וגם את הכאב. 

עדיין מאמינה שרכות וחיבוק יפיקו ממני יותר.. אבל היי.. מה אני יודעת ?! 

PPAR - המון תהיות
המון מחשבות
המון שאלות
המון התחבטויות
המון הליום בבלון קטן קטן.
לאט לאט
שלב שלב.
אחרת הבלון יתפוצץ.
לפני 5 שנים
ראגנרוק - את הכי מדוייקת
וכתיבה עם המון רגש
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י