ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 8 בינואר 2019 בשעה 22:29

היום לא היו דמעות. 

היום ההבנה התחילה להזדחל לה פנימה. 

 
כן אני יודעת, 

אני לא קלה. בלתי נסבלת לפעמים. טוב רוב הזמן. 

אני לא מקשיבה. מתמרדת על בסיס יומי. 

אני לא עושה מה שאומרים לי. מתמרדת כבר אמרתי? 

 
אני מתחילה להבין כמה מנגנוני הגנה קיימים סביבי. 

אני נלחמת במי שרוצה בטובתי. ולו רק כי הטון לא נכון לי. 

אני שולפת ציפורניים ושורטת ברגע הראשון שאני מרגישה שתוקפים אותי. בלי לשאול האם באמת קיימת תקיפה. 

ובסוף יוצא שאני ״פוגעת״ במי שרוצה אותי כשלו. 

ממש טימטום. 

 
אז הלילה עולות לי המון שאלות עצמיות. 

למה אני לא משחררת. 

למה אני עסוקה בשימור עצמי. 

למה אני לא סומכת. 

למה אני לא יודעת את מקומי. 

 
והגדולה ביותר. 


האם זה אגו? 

אני? אגו? 

ממתי? 

💜 

כבר לא צודקת כמו שחשבתי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י