לפני 5 שנים. 15 בינואר 2019 בשעה 20:19
יש לי וידוי.
עברתי עם האוטו היום ליד העסק שלך.
לא התכוונתי לעצור ובטח לא להכנס.
סתם לראות סימן חיים.
או לקבל סימן מהחיים.
מודה שקיוויתי
שבדיוק באותה שניה שחלפתי
תצא החוצה ותראה אותי
ותסמן לי לעצור
ותגיד כמה שאתה מתגעגע
ואולי אפילו תתנצל
ותשאל אותי אם אני בדרך הביתה
ואם יש מצב לחתוך יחד.
לחזור לאבא.
והלב שלי ידפוק כל כך חזק
ואני לא אהיה מסוגלת להוציא מילה
רק אסמן לך כן עם הראש …
מה שכבר ראית לי מזמן בעיניים.
אבל הדלת שלך היתה נעולה ...ולא היית שם.
שלושת השניות של הסיכוי להתקל בך נגמרו ונסעתי משם.
מעודדת את עצמי שזה הסימן. וככה עדיף. וזה הדבר הנכון. והזמן יעשה את שלו. הוא כבר עושה.ועברתי את פרעה ונעבור גם את זה. עוד חודש מקסימום אני בחוץ. הלוואי אמן.