אמת התורה שבקרב מכרי איני נחשב עצלן.
יתרה מזו, בחוגים מסוימים (בעיקר לשחמט ושזירת פרחים) אני אפילו נחשב חרוץ למדי.
אבל כמו שאינשטיין לימדנו, הכל יחסי.
כיוון שכאשר אני שומע על סדר יומה ומעלליה של גבירתי, איני יכול שלא לחשוב על עצמי כאל עצל, שלא לומר בטלן, שלא לומר פרזיט.
ואני מביט בה בהשתאות, ואני נמלא בהערצה, ואז בעוד הערכה ועוד הערצה.
בגלל ה"מה", ה"כמה", ובעיקר ה"איך?"
גבירתי, אני חוזר על עצמי, אני מודה באשמה, מראש.
ואני עובר גם על איסור "אין אומרים שבחו של אדם בפניו". מודה גם בזה.
אבל יש דברים שחייבים להאמר, ולפעמים לחזור עליהם.
יש שני דרכים לגרום לאנשים לעשות דברים
לעורר בהם פחד, או השראה.
ולמרות שמדובר בגבירה שעל פי מקורות זרים יודעת מה לעשות עם שוט, היא לא צריכה אותו בשביל לגרום לאנשים לעשות את מה שהיא רוצה, על מנת לרצות לגרום להם לרצות להשביע את רצונה.
היא מעוררת השראה בצורה בלתי רגילה, ובעיקר יודעת לדעת לגעת באנשים.
גבירתי, את מוכיחה בכל פעם מחדש שאין בלתי אפשרי.
וגם שאין מישהו עם לב ומצפון שיראה את מה שאת עושה, ולא ירצה לעשות כפול ממה שעשה,בשבילך.
היכולת שלך לגעת באנשים, להפעיל אותם,להפוך אותם לחיילים הכי נאמנים בצבא שלך היא מתת אל.
גם עבורם, כי הם משתפרים, תמיד.
כי אחריך, גבירתי? אני הולך גם לטהרן.
ואין פה גרם בדסמ, רק טונות של אישיות, שמדביקות את מי שסביבך באנרגיות ורצון.
שגורמות לכל מי שתחתייך להשתפר ולו רק כדי לעמוד בקצב שלך.
וכן אני מתגעגע, נורא.רוצה איתך יותר, רוצה איתך תמיד.
אבל ככל שאני מתגעגע יותר, אני מעריך יותר כל דקה שיש לי איתך, כל שניה שאני שייך לך.
גבירה אדירה שלי, את לא רק גבירת על, את גם גיבורת על.
הנעת אנשים תוך כדי הנאה, זה כח העל שלך.
אני גאה בך, בכל יום יותר.
גאה בי שאני שלך.
ואם אני כבר סופר שניות, אז: מברוק אנטי על 31536000 (and counting ) שניות שאתה שייך לגבירתנו.
חג שנה שמח, לה ולך.
