בהרבה מאד מקרים, נתקלתי אצל סאביות, שאחרי סשן חזק, או אפילו מספר גדול של אורגאזמות חזקות, הן נכנסות לתנוחה העוברית, ומבקשות להן ולהתרפק עלי בתינוקיות. תמיד שייכתי את זה לרצון שלהן לתחליף אב או אם, ומאד נזהרתי שם, מלתת לעצמי ללכת עם זה יותר מדי.
לפני כשבוע שבועיים, אחרי סדרת סשנים שהגננת עשתה לי, נכנסתי בפעם הראשונה למקום הזה בעצמי. הגננת הכילה אותי וחיבקה אותי בחום וכירבלה אותי אליה. בפעם השנייה שזה קרה לי, ממש ממש נכנסתי לשמה, והייתי שם ממש לגמרי.
או אז הבנתי, שאין למקום הזה קשר לדמות אב או אם. או אז הבנתי, כמה לא נהגתי נכון, באופן ההכלה שלי את המקום הזה שלהן.
זה מקום כזה עוברי, אחרי שנפלו להן כל ההגנות, שמחפש לו הגנה אצל מי שקרוב אליו, אצל מי שהפקידו את נשמתן בביטחון מלא בבן/בת הזוג. זה מקום פשוט מקסים ונעלה. תחושה כל כך מציפה מכילה מוגנת ונעימה, פשוט אושר צרוף.
יש בבדסם כמה חוויות שכבר התנסיתי בהן, שמביאות אותנו למקום עוברי באופן זה או אחר. ממיפיקציה, אינפנטיליזציה, וסאב ספייס עם אפטר קייר איכותי.
ובשורה התחתונה,
אינפנטיליזציה, יאמי לגמרי.
לפני 17 שנים. 24 במרץ 2007 בשעה 12:30
