צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסיפורה של isu

מדובר בחוויות שלי , הגיגים שלי, הומור שלי, כאב שלי

לא יותר ולא פחות.

ולא....לא מדובר ביומני היקר....לעיתים הטריגר הוא שיר, סרט, חוויה של אדם אחר.

ואכן...הכתיבה משחררת מהכלוב:)
לפני 5 שנים. 2 בפברואר 2019 בשעה 11:12

הו אתם טריקיים.....

על הנייר....על המסך...באוזן ולפעמים אפילו בלייב ממוחשב....

משפריצים התמוגגות לכל עבר וצועקים ״יש !! יש !! יש!!״ ....הוא בול עלינו!.

ואז מגיעים לארבע עינים....

ומה אתם עושים?

מסובבים לי את הגב....

ועושים לי לא החלטי עם הראש ולפעמים אפילו סותמים את האף...במקרים הקשים....לאמור ״איףףףף״

ואני מחפשת כמה הורמונים סוררים שיסתובבו אלי ויחייכו..

ויגידו ....״יש תקווה!!!״....

אבל לרוב אפשר כבר בהתחלה לשיר את ״התקווה״ ולהתפזר.

רבאק....

הורמונים מזויינים...

קצת עקביות לא תזיק לכם!!!

ואם קשה לכם להתרכז ולהחליט...קחו ריטלין!

isu💋כל עוד בלבב.....עוד לא אבדה:)

OR1977 - התקווה בת שנות אלפיים!! יש לך זמן 😉 אהובה אחת
לפני 5 שנים
isu​(אחרת) - חחחח כן , שתינו באות בימים....ובלילות....אהובה אחת בעצמך:)
לפני 5 שנים
ChefMorgen​(שולט) - טיזרית
לפני 5 שנים
isu​(אחרת) - איפה הייתי טיזרית??????
לפני 5 שנים
ChefMorgen​(שולט) - בתשובה שלך לקטסטרופה
לפני 5 שנים
isu​(אחרת) - מה הקשר בין הפוסט שלי למציצות???? הייתי חייבת להעמיד אותו במקומו(את קטסטרופה הכוונה)
לפני 5 שנים
ChefMorgen​(שולט) - לא שווה את האנרגיות...
בלי קשר, מתי קפה?
לפני 5 שנים
isu​(אחרת) - חחחח ככה ליד כולם??? ביום שלישי עובדת מהבית מוזמן בכיף לאספרסו
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י