המים הרותחים משרטטים שבילים בין איי סבון בריח קוקוס, ובתוך האדים שממלאים את חדר האמבטיה אני כמעט קדושה. רק כמעט, כי אני לא.
פעם הייתי נקייה ואז שפשפתי את העור חזק מדי וביקשתי שלוש משאלות, ומאז העולם כבר לא שטוח.
המעבר בין חום לקור עושה לי סחרחורת, וזה כמעט כמו אורגזמה או אלכוהול או ידיים על הצוואר, אבל בלי הנפילה של אחרי.
רצונות הם דבר מתעתע, וגם אמירות כמו "אני אכאיב לך חזק" או כל אמירה שכוללת את המילה "שלי", או להגיד לי להתלבש יפה רק כדי להגיד לי להתפשט בכניסה.
התפשטתי כבר, לפני שבאתי, פעם מזמן. עכשיו העור שלי רותח ולפטמות שלי יש טעם של קוקוס, ואני עדיין באה כמו שאני, רק למקומות אחרים.
אני מקווה שלא התגלחת ושהידיים שלך קרות, שהמעיל שלך כבד ומריח מבוץ, והנעליים שלך ישאירו סימנים על הרצפה, כדי שאזכור איך באת בגסות, מחוספס, והחרבת את בית המקדש.
אל תדפוק על הדלת, אל תבקש ממני קפה שחור. אין לי מילים לתת לך, רק עור רותח ופטמות בטעם קוקוס. את השאר נתתי כבר לפני שבאת, פעם מזמן.
