לפני 5 שנים. 24 בפברואר 2019 בשעה 21:09
טוטואלית
במהות.
בנפש.
בכל נים בגופי
בכל מילה.
בכל רגש.
בכל מעשה.
חשופה.
מאפשרת לגעת.
בנקודות הרגישות.
במקומות האפלים.
בסודות קמוסים.
בדמעות רטובות.
ואז שקט..
לא ההוא הנוזלי.. הטוב.
לא.. איליו אני משתוקקת.
השקט הרע.. ה״נוטש״
ובאופן אוטומטי הספקות העצמיים.
הדמעות הכואבות.
למה לעזאזל אחרי עשרות שנים בלי בכי למדתי לבכות.
אבל למדתי גם לנשום.
הריי ברחתי באושר.
זה לא אני. זה הם.
כן. חצופה.. אני יודעת..
❤️
משחקים אינם מנת חלקי. אמת. נקיה. טהורה.
אני. מהרגע הראשון.
ואני, אני רואה הכל. אני נוגעת בך בידוק כמו שאתה תגע בי.אם לא יותר.. לא כל אחר יכול להכיל את זה.
רק המדוייק כנראה יוכל..