לאחר שסיפרתי על המרצה,חשתי צורך לפרט מה היה היום בשיעור.
לאחר שהיא הספיקה להרגיז את רוב הכיתה,היא נתנה לנו הפסקת סיגריה של כמה דקות.
אני יושבת על הספסל וניגשים אליי א' -ע'.גבר ואישה. א' ישר יורה "קאמי,את חייבת להביא לי שוט,אני מתה להצליף בה,היא מרגיזה אותי"-מיד אחריה ע' אומר "האיך נותנים לה ללמד כשהיא לא נעימה בשיט?"
הבטתי בשניהם ואמרתי שיש לי שוט גמלים אבל הם צריכים ללמוד איך להצליף קודם.
קולטת את המרצה מציצה מהחלון ומקשיבה לשיחה,דופקת לה חיוך ממזרי והיא מתחבאת מהר.
א' אומרת שהייתה מאוד רוצה להתעלל בה,ומתחילה בפירוט משעשע של מגוון עינויים,ע' מצטרף ומוסיף את מה שהוא היה עושה לה ומיד אחרי זה,כל אלה שעצבנה הוסיפו כל אחד מגוון נרחב של עינויים שהיו שמים פה את רוב הסדיסטים בכיס הקטנה.
הם רעים וחסרי לב לפעמים,שוכחים שגם היא בת אדם.
אני רק יושבת ומקשיבה להם,הרי למי יספרו על הרצונות הסדיסטיים שלהם אם לא לקאמי,כי הרי הם יודעים שהיא בקטע של סאדו כבר.
נכנסנו לכיתה,המרצה התיישבה ליידי להסביר לי משהו. האצבעות שלה נוגעות ברפרוף באצבעות שלי,כמן ניסיון לקחת את העכבר,אבל אז היא מרימה מעט את המבט,מביטה בחיוך המניאק שלי,במבט החודר והגבה החצי מורמת. אני משועשעת למדי.
ממשיכה לבחון אותה לאט,פוערת מעט את השפתיים ונושכת קלות לשפה התחתונה והיא רואה הכל בזווית עינה.
היא מתחילה להסביר מה אני אמורה לעשות אבל שמה לב שהיא לא מרוכזת בשיט. היא מנסה לפתוח לי תיקייה מסוימת אבל מצליחה באופן פלא לאבד אותה.
היא מתחילה לגמגם,מתרוממת מעט מהכיסא ורוכנת מעל השולחן. היא דקיקונת, מהסוג שאני לא אוהבת מחשש לשבור אותן.
היא רוכנת מעל השולחן ומניעה בידה את העכבר,אני מנסה לתפוס את העכבר וכשהיא מרגישה את היד שלי,היא מנתרת מעט אחורה.
אני מחייכת בלי מילים והיא מתבלבלת. אני רואה כמה שזה לא נוח לה, כמה שזה מטריד אותה שהיא לא מצליחה להתרכז.
היא זזה ממני בעצבנות ויוצאת החוצה "לנשום אוויר"
חוזרת,אני שוב מביטה בה בסוג של מבט ספק סקרן ספק בוחן,ספק מעט מחורמן.
היא מסמיקה ומיד נעלמת מאחורי שולחן העבודה שלה, עליו מונח צג ענקי ומאחוריו נוח לה להסתתר מהמבט שלי.
אבל אני כמובן כלבה מרשעת,אני נהנית לשגע אותה ושוב קוראת לה לבוא "לא הבנתי"
ברור שכבר הבנתי את החומר אבל מה הוא יום לימודים בלי להתעלל במישהי?
אז השיעור הלך לי מצויין,למרצה פחות...הרבה פחות כי כשנגמר השיעור שלה,הפעם היא ברחה מהר ולא התקרבה לאזור הספסל בו ישבתי.