מנהיגות עפ"י Wikipedia היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות.
במקרה של גבירתי, זו גם היכולת לגרום לאחרים לרצות להעניק לה את הסמכות.
לא אימת שוט, לא שלשלאות, לא חובות, ולא רובים גורמים לי להיות שלה.
את הסמכות להיות הבעלים שלי, זו של פיה יישק דבר, אני מעניק לה בכל שניה מחדש.
ובנפש חפצה. והיא בחסדיה הרבים נוטלת אותה.
שום דבר לא מכריח אותי לחיות על פי רצונותיה, מלבד הרצון שלי לגרום לה לאושר.
מלבד ההבנה שלי, שמנהיגותה תוביל אותי אל המטרה.
מלבד האושר שעוטף אותי כשהיא מאושרת.
כל אלו גורמים להערצה הלא עיוורת שלי, אליה.
גבירתי, מנהיגתי.
זה 4 חודשים שאני מאושר להיות שלך, גאה לציית לך, לנסות לרומם את רוחך.
שואב ממך השראה
נפעם מחוכמתך ומהיכולת הכמעט מאגית לשלב בין הבנה של נימי הרגש לחשיבה רציונלית.
אני מתייג רגעים, מקומות, תחושות, לומד עלייך, על אנטי, וגם עלי.
יודע שאני רק בתחילתה של הדרך, ויודע שאני צריך להעריך ולנצור כל מילימטר בדרך הזו.
לא רואה את היותי שלך כמובן מאליו, להיפך.
ועם האוכל בא בתאבון (ואני הרי דובון ).
אני רוצה עוד, רוצה יותר.
לשמוע את קולך המיוחד, לשתות בצמא מחוכמתך.
אני רוצה לחסות בך, לחוש אותך.
רוצה לראות אותך מחייכת והרבה.
רוצה לדעת שגרמתי לך, גבירתי, לאושר וגאווה.
תודה, מנהיגה שלי.
