לפני 5 שנים. 13 במרץ 2019 בשעה 16:29
את הקושי.
את המשבר.
את הלבד.
עם כל דמעה שירדה
הגיעה עם הלקאה עצמית קשה.
דמעות הן חולשה.
שנאתי אותן.
את החולשה.
את החשיפה.
את הפגיעות.
לקחתי כמה ימים לעצמי.
לקחת סנדא מעצימה. מדייקת תהליך מחשבתי שקיים כבר.
החלק הצפוני של מרכז הארץ.
התנתקתי.
התפנקתי.. מלון וכל מה שצריך.
הרבה happy happy כזה..
הציניות שלי חגגה..
ועם כל הפינוק...
היום התחיל בבכי. ושוב ההלקאה העצמית..
והיום עובר.. והסדנא מתפתחת.. נושא ועוד נושא..
והכל מדויק.
נוגע בנקודות שהזיות בדיוק שלהן..
למה לעזאזל שהוא ידבר על פשיטת רגל וההעצמה שבה..
והסוף.. ושוב דמעות.. כמו ברז שנפתח.
רק שהפעם ההלקאה לא הגיעה.
קבלה.
השלמה.
חיבור.
החולשות הן העוצמה.
הפגיעות, החשיפה.
הדמעות!
זה היופי.
אלו הייחוד.
נכונה וראויה היום יותר מתמיד.
❤️
נושמת. אוהבת. גם אותי. וגם אותך, כשתגיע.
