צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 29 במרץ 2019 בשעה 16:37

לנצח יהיו המילים הללו של עמיחי כנר לרגלי בערב שבת, לעולם לא ימאס לי לקרוא ולהקשיב להן. 

 

 

התבואי אלי הלילה 
כבסים כבר יבשו בחצר 
מלחמה שאף פעם לא די לה 
היא עכשיו במקום אחר 

וכבישים שבים בלי הרף 
לבדם כסוס בלי רוכבו 
והבית נסגר בערב 
על הטוב והרע שבו 

וידענו היטב כי הגבול 
הוא קרוב ואסור לנו שם 
אבי התפלל ויכולו 
הארץ וכל צבאם 

צבא והארץ האפילו 
עוד מעט יכבה האור 
המצווה בה שמיים התחילו 
שוב השניים צריכים לגמור

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י