סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין השכל לרגש

על החתום, שלכם באהבה (לא באמת)
&#@.
לפני 3 חודשים. ראשון, 31 במרץ 2019, בשעה 18:01

שעת בין הערביים, אני שוכבת לצידך, משוחחים על תפיסתי אותי כנשלטת כשלפתע אתה אוחז, לופת, חונק אותי. אני מניחה את ידי על ידך החונקת ומרגישה את הכרתי נאבדת לה. אתה משכיב אותי, פותח את רגליי וחודר אליי. הכרתי מעורפלת, מרגישה אותי נחדרת ולאט לאט מרגישה את עוצמת החדירה. אתה לא מרפה, חודר עמוק יותר, כואב יותר. הכרתי שבה במלואה בחדירה ברוטאלית אשר גורמת לצרחת בהלה לצאת מגרוני. מנסה למצוא תנוחה אשר תקל, בורחת מפניך כאשר אתה תופס בשתי אצבעות את פי ובשתי אצבעות את עיניי, דורש שאסתכל: "אל תעזי לזוז! לא לעצום עיניים! תסתכלי עליי"

בורחת במבטי, דבר המזכה אותי בסטירה מצלצלת.

"עיניים אליי, את לא זזה, תרגישי איך אני דופק אותך, איך אני מכאיב לך. לצאת או להישאר, חור שלי? 

עונה לך בהיותי משופדת: תעשה כרצונך אדוני, אני שלך לשימוש.

וכך אתה משתמש בי, דפיקות עמוקות, בקצב משתנה, מבט שלא נשבר לשנייה ואני.. כואבת, משומשת, נודמת דום, לא מעיזה לזוז אלא רק במבטי לאדוני, פי פתוח וגופי בשימוש.

 

אני יודעת שבעולם השליטה ההטרוגניות מככבת, זהו מרחב דגירה לכל נטייה בדסמית שיש. אך חוסר ההגיון קשה לי.

 

קשה לי שבמרחב מסוים נטיותיי המיניות, בדסמיות נחשבות לסטייה.

קשה לי עם המילה סטייה. הדבר הרי אומר שבמונחים מסוימים אני סוטה. ולא במובן היפה של המילה.

קשה לי עם השוני בסמנטיקה של המושג "סטייה" כאן, במרחב הכלוב לבין העולם החיצוני. 

קשה לי עם המשמעות של הדבר. כי הדבר (בין היתר) אומר שאני מסתירה את התמסרותי אליך. מסתיר את היותי כנועה. אליך. כי הרי, הכנועה של העולם החיצוני זה לא שווה ערך לכנועה שאני איתך, מולך. שונה.. שונה לחלוטין.

קשה לי שאני לא מצליחה להשתחרר מכבלים מחשבתיים ולהתמסר לרצונותיך באופן נקי ושליו.

קשה לי שאני יודעת שאתה מאזן את עצמך איתי. לא מכאיב כפי שאתה יכול/רוצה. לא לוקח רחוק כפי שאתה יכול כי אתה יודע שאני לא שם ולא אצליח לספוג.

קשה לי עם המחשבה שמתגנבת לי לעיתים שאני לא מצליחה לספק את סף צרכיך, פיזיות ומנטאליות.

קשה לי שאני במסע, בתהליך, בחיפוש, בגילוי כי הדבר אומר שאני לא נשלטת. בטח לא נשלטת על שיכולה להיות הכל עבור אדונה. אני רק בדרך ללהיות נשלטת.

ואני רוצה להיות שם, רוצה להיות הנשלטת הכי טובה, בשבילך ובשבילי. רוצה להיות מסוגלת לספוג הכל, לא לפחד, לא לשמור. להיות באמת ונקי.

 

אלו הדברים ששיתפתי אותך בהם, שנייה לפני שחנקת אותי, זיינת והשתמשת.

 

&:לא לצאת ממך בובה שלי? אפילו שכואב לך? את סובלת הרי

&: תעשה כרצונך אדוני, אני שלך.

ואתה נשאר בתוכי, נותן לי להתרגל אליך, נרגעת לשנייה רק בשביל שתצא ותיכנס בפעימה אשר הרגישה כברית מילה לנשים. בלי הגזמה כן? ואתה מכאיב, מבטנו נשאר ישיר כאשר אתה לוחש ואומר שזה, זה מה שחשוב. ההתמסרות. 

&: אל תזלזלי בעצמך. אל תמעיטי בערכך. זה, המבט הזה, הסובל, המתמסר. זה המבט שאני אוהב בך. זה מה שחשוב לי ואתה מכסה את עיניי, מכניס אצבע לפי ומזיין אותי, ברוך.  

 

***

ויום אחרי, אני במיטתי שלי, משחזרת ובורחת במחשבות ונשארת בתחושה שאדוני שלי אוהב אותי כמו שאני.

ומי שאני היא...?

 

שלך.

 

Popcorn​(שולט) - כתוב טוב
לפני 3 חודשים
כחש​(נשלטת){משוייכת} - תודה
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י