סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מילים

פרוזה, שירה, פרגמנטים ותמונות-חיים, בהשראת המוזה שלי: אישה-אישה.
הבהרה: אין להתייחס לנאמר ככזה שהתרחש במציאות. כל קשר למציאות הינו מקרי או חלקי בהחלט.
לפני 5 שנים. 8 באפריל 2019 בשעה 6:39

למרות כל השנים, פתאום מולה אני מרגיש טירון, המלא בחששות וציפייה: לשאול על חייה הפרטיים מתוך סקרנות ולהסתכן בלהיות רק ידיד (״חמוד…״) או לתת לה לשתף ולשמור על ריחוק? להתבדח אתה לפעמים על נושא השליטה, או שהיא תיראה בכך חוסר רצינות? לשאול אותה על ההעדפות המיניות שלה או שמוקדם מדי לזה? לשאול אם אפשר להתקשר ולחכות לתשובה (הרשמיות מרגשת כשלעצמה) או להתקשר ודי, מתוך תקווה שההפתעה תמצא-חן בעיניה? אולי עדיף שלא, כי איתפס בעיניה כמתלהב-נודניק? איך אוכל להבטיח שלא תיראה בי רק כנוע חמוד ובלתי-מזיק, אלא גם אריה מבוייש ומלא רצון ומיניות? 


[גרסת השיר, או תקציר מנהלות:]
פתאום, מולה, 
אני מלא חששות וציפייה

מי אני באמת - בהצלחה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י