סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 4 שנים. 17 באפריל 2019 בשעה 3:51


זכרו והזכירו לפרי שנשר 
את העלים ואת הענף, 
הזכירו לקוצים הקשים 
שהיו רכים באביב, 
ואל תשכחו שגם האגרוף 
היה פעם יד פתוחה ואצבעות 

 

(י. עמיחי)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י