תמיד ידעתי להצחיק. בתיכון כולם חיכו לשמוע את השטויות שלי (שהגעתי כמובן), בצבא כל החבר'ה חיכו שאגיע לבקר אותם בשמירות ובאוניברסיטה הייתי מרכז העניינים.
אבל אף פעם לא לבד. תמיד הייתי צריך פרטנר/ית עם קונטרה ויוציא ממני את ההומור.
כזאת הייתה י'.
היא מלצרה אצלי במסעדה.
בת 18 ואני בן 22. מנהל מסעדה והיא תלמידת יב' שרצתה לחסוך מעט. התחברנו מהרגע הראשון.
היה לנו הומור זהה. קיצוני, עוקצני ומעורר מחשבה.
היא הייתה יפה ולא מודעת לזה. גבוהה ממני (כמה לא מפתיע) עם גוף אלוהי.
לא היה בינינו כלום באותה תקופה. היא הייתה צעירה מדי ואני... לא הבנתי רמזים.
עברה שנה. אולי יותר. היא יצרה קשר והתחלנו להיפגש.
הצחקנו אחד את השני ללא הפסקה. עד שהיא הודיעה שאנחנו הולכים לשכב.
הייתי בהלם מהתעוזה. הייתי חסר ניסיון לחלוטין (בכל זאת... מפגש שני) ולא יכולתי לזוז.
הסקס היה טוב. קשרתי אותה (כמו שהיא ביקשה) ועשיתי קסמים עם הלשון עד שהיא גמרה.
שכבנו עוד כמה פעמים מאז אבל זה נגמר די מהר. לא הייתה לנו התאמה מינית מדהימה אבל אלוהים כמה שהיא הצחיקה אותי.
כמה שאהבתי את עצמי איתה באותה תקופה.
היא עדיין בחיי. משוחחים פעם בחודש בערך ונפגשים לעיתים רחוקים.
חברות אמת שנדיר למצוא.
אני אוהב אותה והיא בין הא.נשים הבודדות בחיי שלא השאירו לכלוך או עצב.
רק הומור.