לפני 4 שנים. 21 באפריל 2019 בשעה 17:53
או לפחות להכניס אותם פנימה. לא את כולם. אבל אחד אחד. אני עושה מאמץ. יחד עם איזו אמונה בסיסית שאולי גם לי זה יצליח. אולי אני ארגיש ראויה לאהבה. יחד עם זה מגיעה ההשתדלות. לתת את הגוף נשמע קל. אבל אפילו זה לא כלכך ברור מאליו. כאב הוא מנת חלקי יומיום. למה שארצה עוד ממנו? אבל אני רוצה. ויחד איתו אני צריכה לקלף עוד שכבות. לוותר על פחדים נוספים. כאלו שמגנים עלי. פחד מהתחייבות. פחד מהבטחות. יש דברים שלפעמים מפחידים יותר מהצלפה. נניח, חיבוק, ליטוף, נשיקה.