ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Night's child

Defying the bell shape curve
לפני 5 חודשים. חמישי, 25 באפריל 2019, בשעה 20:47

"תראי מה גרמת לי לעשות"

אם איתרע מזלך ושמעת את הגבר שלך אומר את המילים הללו, אני מקווה שהיית חכמה מספיק כדי לברוח הכי מהר והכי רחוק. אם איתרע מזלך ושמעת את המילים הללו ונשארת, את לא צריכה אותי שאגיד לך כמה גדולה הטעות שנשארת. אני לא שם ואם הכל יתנהל בחיים באופן הצפוי גם לא אהיה.

 

היא הניחה את היד על כרטיס האשראי שלי וגררה אותו לעברי. בחצי הדרך אלי מהמגש שהברמן הגיש בו את החשבון, תפסתי את שורש כף ידה. מידת הכוח שהשקעתי באחיזה הייתה רבה עשרות מונים מהדרוש בכדי שאזיז את ידה להיכן שאחפוץ. אם האחיזה הייתה כזו שתכליתה להכאיב לה, המשך השתלשלות הדברים הייתה שונה. טובה יותר.

 

תכלית האחיזה הייתה להפחיד אותה, והיא אכן הביטה בי במבט שואל שהפחד תבע, עד מהרה, לשלו. "אף פעם אל תחליטי מה אני אעשה עם הכסף שלי" סיננתי לעברה, מנסה לדחוק את הפחד שהמעשה שלי עורר בי. זה היה שגוי בכל כך הרבה מובנים ורחוק ממני בעוד יותר מובנים. רחוק ממי שאני.

 

היא חתול מוזר. יש אפלה בבחורה הזו. אפלה דוחה אותי. טוב לב מעמיד לי את הזין, לא אפלה. לאפלה שבה אני מגיב אחרת. ההיסטוריה שלה יכולה להסביר את האפלה שבה, היא וודאי עזרה בחיים בזמן שאף אחד אחר לא עזר. בייחוד לא הוריה, שהרי העזרה שהייתה זקוקה לה, הייתה בילדותה מולם. גם מולם.      

 

האפלה שבה מושכת אותי. לא במובן הרומנטי, היא מושכת. היא מושכת אותי, מתגרה בי ומעוררת בי רצון להכניע אותה. כמה שגוי לכתוב כאן מילים כאלו, מילים שזוכות לפרשנות שונה מהכוונה שלי בכותבן. אין כאן גירוי בדסמי משום סוג. את הסאביות, אני מעדיף סגורות על עצמן. אותן, שהמשחק "תכניע אותי לשם ההכנעה" מהווה דבק מאחד באינטראקציה עם הדום, מעולם לא היו כוס התה שלי. זה לא שיש לי בעיה עם הקונספט של ההכנעה, נהפוכו. ההכנעה מהנה כשהיא נותנת לי יד, עומדת איתי מאותו הצד של המתרס, והחלק המוכנע הוא אותו אלמנט מופנם או דפוס נרכש שאינו משרת אותה עוד, אותי או אותנו. כשכתבתי שהאפלה שבה מעוררת בי רצון להכניע אותה, התכוונתי לרצון לשבור, להרוס, לזרוע חורבן. לא לבנות, לא לשפר, לא להיטיב. האפלה שבה מגלה לי את זו שבי. זו שמעולם לא הייתה חלק מההוויה הבדסמית שלי, וגם לא תהיה.

 

"האפלה שבי" - צמד מילים שאצטרך להתרגל אליו. והחתולה? היא משאירה אותי דרוך. לא עמדה נוחה עבורי להיות בה. אינטראקציה ונילית עם בדסמית היא עניין מוזר בקשר מבוסס מין, אבל ונילית אני שומר אותה. היא לא שוטפת לי את הבית, עושה עבורי שליחויות, מכינה לי אוכל או כל משימה אחרת של סאב. הכל גלוי על השולחן ושזוף אור יום ובכל אופן היא הראשונה מכל הבחורות שהייתי איתן שאני מרגיש שאני מנצל. מנצל אותה כדי ללמוד אותי.

 

Prison of darkness - כל כך אוהבת את הכתיבה שלך.
לפני 5 חודשים
אבן שתייה​(שולט) - אכן, ילדתי, בטעם משובח ניחנת.
עכשיו, תתפשטי.
לפני 5 חודשים
Prison of darkness - מי אמר לך שאני לבושה? 😜
לפני 5 חודשים
עליזה - יפה מאד. ומעורר מחשבה😊
לפני 5 חודשים
אבן שתייה​(שולט) - 🙏
לפני 5 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י