דיברתי איתה על מסיכות לא מזמן. מי אנו ומי אנו מציגים כלפי חוץ. תמיד כשאני מדבר על פרסונות אני חוזר ל...נו טוב, פרסונה. סדרת משחקי המחשב. אחד השירים האהובים עלי מתוכם תמיד מנחם. מחבק מהאזניים. כשנדחקים לשוליים, כשרוח המרדנות צריכה הפסקה לנשום, וכשצריך להתמודד עם מזג אוויר גשום אני גם חוזר אליו.
השיר הזה מוקדש לך. התרגום כי אני יודע שאין לך כח לאנגלית, ועוד במבטא כבד. המילים חזקות, אז התאמצתי. כל השאר מוזמנים להפעיל ולהתמוגג גם.
Lyn- Beneath the Mask
איפה היית?
חיפשתי כל הזמן
ניצבתי מול ערביים שוב שוב
בלי רמז
בלי סימן
מבלי שתפסתי עוד
את השאלה האמיתית שיש לשאול
איפה אני הייתי?
אני משנה צורה
במסכת המוות האדומה
מסתיר פנים ומחשבות
ציירי אותי בחופשיות
אני משנה צורה
ומה עוד עלי להיות?
בבקשה אל תקחי את המסיכה
חושפת חשיכה
רגעים של שלווה
לא נותר דבר שלא נמצא
המראה שממולי
היא איפה שאמצא
זכוכית ריקה
משקפת אמת עצובה
אומרת מילים שנאסרה
אני צריך את המסיכה
אני משנה צורה
במסיכת המוות האדומה
מסתיר פנים ומחשבות
ציירי אותי בחופשיות
אני משנה צורה
בשלשלאות עד עמקי נפשי
בבקשה אל תקחי את המסיכה
מקום מסתורי
אני לא יכול להגיד לך
כיצד לראותי
רק כלוב של עצמות
בלי שום דבר בפנים
האם זה ישחרר אותי?
לשרוף את הקירות
האם יש דרך
בה אשבר?
אני משנה צורה
במסיכת המוות האדומה
מסתיר פנים ומחשבות
ציירי אותי בחופשיות
אני משנה צורה
בלי פנים להראות
בבקשה אל תקחי את המסיכה
התחפושת שלי
