שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Night's child

Defying the bell shape curve
לפני 7 חודשים. שני, 29 באפריל 2019, בשעה 20:25

אני מתחיל לתדלק והמבט שלי שבראשיתו נודד, מתקבע על הזוג שנכנס לחנות הנוחות בתחנה. אבא ובת שנראים כאילו יצאו מסט צילומי אופנה. לא מבחינת הבגדים אלא היופי. החזות שלהם מסגירה שאינם מכאן. הילדה כבת  חמש ואביה בשנות הארבעים. היא חושבת שהיא מלכת העולם והיא מנהגת כך. היא צועדת בביטחון, ממששת את מה שהיא רוצה ומארגנת מדף אחד מחדש, מחליפה מקום שני חטיפים אלו באלו. היא לא יודעת שכשהתכופפה קודם לכן בראשיתו של מדף תחתון וסקרה אותו לכל אורכו והזדקפה במקום אחר, היה שם אביה להזיז מוט של סטנד שאחרת הייתה פוגעת בו עם ראשה. היא, גם, לא מודעת לעובדה שהשאירה את בובתה במדף אחר, והיה זה אביה שאסף אותה לחיקו.

 

אני מביט בהם ונזכר בקולגה ממחלקה סגורה שרק עשרים דקות מוקדם יותר, בסופה של השתלמות, סיפר לי על נערה בת שש עשרה שהגיע לפני יומיים. הוריה נרצחו במדינת המוצא, כנראה, לנגד עיניה. היא נחטפה כשהייתה בת שלוש עשרה לסחר והועסקה בזנות במדינת עולם ראשון, בה הייתה שנתיים. משם, סוחר אחר הביא אותה לישראל. היא ברחה ממנו, פיתחה דיכאון פסיכוטי ועכשיו היא בסגורה.  אני עדיין מביט באב ובקטנה שממשיכה לעשות טרור יחידים בחנות וכרגע פוצחת בסיכול ממוקד של מרצפת רופפת. הוא מסתכל עליה באהבה שקשה לפספס. בלי שארצה מחשבתי נודדת אל העבדות במצרים של מזמן וכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ומשם אל השואה של לא מזמן והפתרון הסופי.

 

אני תוהה על שואות גדולות וקטנות. כל כך קטנות, שלא צריך יותר מגוף של ילדה בת שלוש עשרה בכדי שתתרחשנה. צפירה של רכב בנתיב התדלוק הסמוך שמבקש לזרז את זה שלפניו, מסבה את תשומת ליבי לכך שמיכל הדלק  ברכבי, כבר זמן מה, מלא. אני מחזיר את הפיה למקומה ואוסף את החשבונית לארנק. לפני שאני נכנס לרכב, אני מביט שוב באב ובביתו, ומבין שאני נאחז קצת ביופי שלהם. אני מבין, גם, שזה לא מעניין אותי מה אני משליך עליהם; שמחה, חום והנאה, אם זה עושה אותי לפסימי מעט פחות, די לי.

מיה34​(אחרת) - הלוואי שנתחתן כבר ותעשה לי מלא ילדיםםםםם ❤️❤️❤️❤️
לפני 7 חודשים
אבן שתייה​(שולט) - לא בלי הסכם ממון.
אני לא מוכן שחשבונות הבנק בקיימן, האיים, וזכויות הקניין הרוחני שלך לא יעברו במלואם אלי במקרה של פרידה.
לפני 7 חודשים
מיה34​(אחרת) - במקרה של גירושים אתן לך את המקרר, זה יספיק לך.
לפני 7 חודשים
מל(ק)ה​(שולטת) - מקסים.
לפני 6 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י