צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בית קברות למחשבות

לפני שנתיים. 28 באפר׳ 2019, 21:02

אחד

יודעת שיחבק.

שיבין, כי נפשו פצועה כמו שלי.

אבל הוא כנראה ירצה יותר משאוכל לתת.

 

השני

הוא הבעיה הפעם,

והמטען גדול מהיכולת לתקנו כעת.

זה טרי מדי.

 

השלישי

לא רוצה בי מאז ששברתי את ליבו.

ואיני רוצה לעשות זאת שוב.

 

הרביעי

חדש, ועוד אין לי אמון בו.

יש תחושה שהוא באמת רואה אותי, וזה מפחיד.

 

החמישי

לא מתגורר בארץ כלל.

 

השישי 

כבר לא רלוונטי מזמן,

למרות שאני מתגעגעת אליו מאוד.

הוא לא באמת אופציה.

 

השביעי

הוא קצת כמוני, ולכן עצוב בעצמו.

אני מפחדת שיפגע בי.

 

השמיני...

 

סביבי המון מקורות תמיכה.

באמת המון.

אבל אף אחד שאני בוחרת בו לחיבוק.

ובאיזשהו אופן זה אפילו יותר בודד מאשר להיות ללא מקורות תמיכה כלל.

JackofHearts - הייתי בטוח שתגיעי כבר ל13 ברוח החג.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י