יש טראנד אני רואה בקהילה של אנשים להגיד ש"שכול היופי בבדסמ שאין הגדרות אין גבולות הכול מותר... וכול אחד יש את הבדסמ שלו" עכשיו המשפט הזה הינו חצי נכון וסותר את עצמו כי הסכמה זה גבול . נכון לכול אחד יש את הדרך שלו בבדסמ אבל זה לא אומר שכול דבר הוא בדסמ, ושלבדסמ אין הגדרות. להיפך הוא הנכון לבדסמ יש גבולות הגדרות ואתיקה ברורה מאוד ומגובשת.
אסביר כול היופי בבדסמ הוא החופש שזה נותן לנו למלא את הצרכים והרצונות שלנו והגשמת הפנטזיה החבויות שבנו בחיים ובמיטה .זה נותן לנו את החופש להיות עצמינו בצורה מוחלטת כמעט אבל מאיפה החופש הזה מגיע הוא מגיע דווקא בגלל שיש לבדסמ הגדרות וגבולות ברורים.
לבדסמ יש מערכת חוקים ברורה שמגבילה מאוד ודורשת התנהגות מסויימת . החוקים האלו לרוב מסוכמים ב"שפוי בטוח ובהסכמה" או "סיכון ידוע מחושב ובהסכמה" אבל שניהם אומרים אותו הדבר בעיקרון ומחייבים התנהגות וגבולות ברורים שהם:
1)הסכמה כערך עליון הסכמה מלאה כשיש תמיד את היכולת לעצור ולסמן את החוסר הסכמה (מילת ביטחון, ושחת גבולות)
2) ביטחון מודע. שלא יגרם נזק כי באנו להנות שני הצדדים ואם צד אחד נפגע אז איפה ההנאה שלו? זאת אומרת גם שאם משהו הוא עם סיכון צריך למזער את הסיכון ולהבהיר לצד השני את הסיכון מראש כדי שתוכל להיות הסכמה מלאה כי הסכמה בחוסר ידיעה זה לא הסכמה זה עבודה בעיניים.
3) שפיות או במילים אחרות מה שחוקי והגיוני לדרוש אבל זה סובייקטיבי כי למשל מדינה כמו יפן שם לבת 14 מותר לשכב עם בן 19 (אדם נחשב בוגר רק מגיל 20 שם והסכמה אפשר מגיל 12) ומה שיראה לאחד שפוי כמו לדוגמא לשכב עם חיה לאחרים יראה בלתי שפוי כאן שוב נכנס הקטע של הסכמה ששני הצדדים מבינים את ההשלכות ומסכים לאקט בתנאי שזה חוקי .
4) תקשורת בהכרח כדי שיתקיימו הגבולות הקודמים בהכרח חייב תקשורת כנה הדדית ברורה ומדוייקת , ללא יפיוף מילים, העלמת מידע, שקרים או משחקים אחרת אין כאן הסכמה כנה ומוחלטת מראש ותוך כדי .
5) הדדיות לא שיוויוניות כי כהגדרה הדום והסאב בסשן אינם שווים. הדדיות אומרת שכול הצדדים בסיפור מקבלים משהו מסצינה, סשן, קשר או מערכת יחסים משהו שהם צריכים שהצד השני רק יכול להעניק ואין צד שרק לוקח רק מכאיב או רק משרת ונותן . כול צד מעניק משהו בין אם זה קטארזיס ריגשי, הגנה, מקום להרגיש בו מוגן וחפשי ותמים, חינוך, שירות, התמסרות, הערצה וכו'... שני הצדדים מקבלים משהו ומאושרים מכך אחרת למה שיסכימו? לכן תמיד יש הדדיות ואין ניצול. אין צד שרק מצליף בלי להעניק גם נחמה או שרק מזיין בלי לדאוג גם לצד השני או צד שרק משרת ומציית ואין לו מקום לבקשות או לקול שלו.
ה5 חוקים האלו הם הכללים שיוצרים ומגבילים בדסמ במהותו ולכן ניצול, משחקי רגשות, אונס, פדופיליה ועוד... אינם בדסמ. הם מסגרת כול כך ברורה שהיא מאפשרת לשחק בתוכה בחופשיות . כאן מגיע החופש בבדסמ בגלל שאנחנו יודעים את ההגדרה והגבולות יש לנו חופש מוחלט לצבוע בין הקוים איך שאנחנו רוצים.
זה גם ההבדל בין וניל לבדסמ כי קינקיות קיים בשתי העולמות האלו (מה גם הונילי הכי ונילי יש פנטזיות וידלק מאקטים יותר פרובוקטורים בהתאם לתרבות שלו) . בבדסמ יש את הקוים הברורים שחור ולבן וכול עוד אנחנו בתוך הקוים הכול מותר. שם אנחנו בין השחור ולבן צובעים בכול קשת הצבעים (ואז לכול אחד יש את החופש שלו). אבל בוניל אין קוים ברורים אין תקשרות אז לא יודעים מה בסדר ואם עושים משהו שהצד השני חושב שעובר את הגבול אז נשבר הקשר מייד הכול שם אפור לא שחור ולבן. ולכן כול הזמן נזהרים ומתרחקים מהגבולות שחושבים למה כי "הם לא מתנהגים כך אז כנראה אולי זה לא בסדר לא נורמלי אז אני לא אתנהג כך למרות שאני רוצה..." טיבעי נוצר שיש גבולות לגבולות לגבולת וזה יוצר תמיד שאיפה לחוסר אינדיוידואליות ולנומרמליזציה שלא נכונה בריאה או אפשרית בתרבות אנושית קיום. וכול השונה מערער את הקיים ולכן עושים לו דימונחזציה הכול שם סביב פחד . כי לא יודעים מה מותר ומה אסור אז חוקרים ונזהרים ולא מעיזים.
למה הדבר דומה תארו לכם 2 מסיבות על צוק גדול ליד החוף במסיבה אחת יש גדר ביטחון צמוד לקצה הצוק למנוע מאנשים ליפול (בדסמ) ובמסיבה השניה אין גדר הכול פתוח(וניל) . במסיבה בלי הגדר כולם שומרים מרחק מקצה הצוק שלא יפלו בטעות והמסיבה טיבעית מתרחק מהצוק ומהנוף המדהים לחוף שם רק הולכים כמה אמצים ךהביט בשקט בלי באמת לרקוד ולהנותותמיד נזהרים כי גם זה יהיה רחוק מהקצה. לעומת המסיבה השניה עם הגדר ביטחון שם כולם מתפרעים רוקדים נהנים אפילו קרוב לפני הצוק כי יש את הגדר שתמנע מהם ליפול אז מרגישים בטוחים לרקוד בלי חשש.
אז זה לא שלבדסמ אין חוקים וגבולות יש ועוד איך פשוט הם לא מגבילים הכול מותר כול עוד שומרים על החוקים האלו זה החופש האמיתי שיש לי את הביטחון לדעת בדיוק מה בסדר ומה לא. ולכן וניל כול כך מוגבל כי שם אין ביטחון רק חשש.
אז למסקנה לא הכול מותר בבדסמ ויש צורך ללמוד ולהבין שאין דבר כזה "לכול אחד את הבדסמ שלו" ואין דבר כזה "בדסמ ללא גבולות או הגדרות או חוקים" יש בדסמ אחד לכולם והוא אותו דבר אבל יש דרכים רבות לרקוד בתוכו ולקשט את ולצבוע אותו בדרכינו האישית .
