לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

צלקות

כמו שאמרתי, עולם השליטה הוא מדהים, אבל אפל מזעזע וחולני, אחרי שנים בקהילה בכל תפקיד אפשרי, התעוררתי.
וזה הזמן לספר את הסיפור.
לפני 6 חודשים. חמישי, 16 במאי 2019, בשעה 06:17

עשיתי סקס היום.

בחור ונילי.

סקס טוב, הסיבוב הראשון היה טוב.

בסיבוב השני לא רציתי עוד.

"דיי אני לא יכולה יותר"

"שששש"

ובמקום להתחיל להיאבק או לנקוט עמדה כל שהיא, אני מתחרמנת מהאגרסיביות, מהכניעה שהוא גורם לי להרגיש.

אז אני ממשיכה, למרות שאני לא רוצה.

כי האגרסיביות מחרמנת אותי.

כי השליטה על הגוף שלי מחרמנת אותי.

 

ועכשיו כל שנותר לי הוא להיכנס רגל אחר רגל לבועה הנוחה שלי, הכל בסדר, הכל בסדר בבועה שלי, הקירות צבועים בשחור ובמרכז החדר ספה, עליה יושב גבר, יושב ומחכה שאחזור כדי לחבק אותי, לומר לי שאני שייכת ושאני הכי יפה שיש. כזו הבועה שלי.

הסקס החסר משמעות הזה... כמה דקות של חום ואהבה... ומגע...

למה עשיתם ממני מפלצת? קהילה זבל. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י