צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חמממ....

לפני 4 שנים. 18 במאי 2019 בשעה 12:27

 

-         את רוצה את זה?

-         לא בבקשה לא..

-         אז את לא רוצה לגמור?

-         לא לא! זה כן, בבקשה אני רוצה לגמור, בבקשה! רק לא ביחד עם זה..

-         זה מגיע ביחד, את צריכה לבחור, תענוג עם כאב או תסכול וחרמנות.

-         בבקשה אדוני אני מתחננת, אני לא יכולה יותר.. אבל זה כל כך מפחיד אותי

-         חיכית לזה כל כך הרבה זמן, לא? – הוא חייך – מי יודע מתי אני אתן לך אישור פעם הבאה

-         אני..לא... – הראש שלה הסתחרר, היא ניסתה לזוז אבל לא הצליח – בבקשה.. תיתן לי לגמור, אני מסכימה – היא מלמלה

-         אני לא שומע אותך – הוא אמר בקול סמכותי וחזק

-         אני מסכימה להיות שלך, בבקשה תיתן לי לגמור, תעשה את זה.. – היא אמרה יותר חזק מסיתה את המבט הצידה

-         ילדה טובה – הוא אמר והלך לשולחן.

הוא הלך לשולחן מתכתי נקי ומסודר, עם מפה לבנה ונקייה ועליה ציוד שונה, מסודר ונקי להפליא. הוא לבש כפפות, לקח ציוד חיטוי, מלקחיים מיוחדות ומחט. הוא הגיע לצלב שעליו היא היית קשורה, הסתכל לה לתוך העיניים מקרוב.

-         את מוכנה ? – שאל, ובלי לחכות לתשובה הושיט את היד למג'יק וואנד שהיה קשור לה בין הרגליים וצמוד לכוס שלה, המתין כמה שניות ארוכות בזמן שהוא מביט לה בעיניים והעביר אותו לרטט מקסימלי.

-         הההאה... בבקשה אדוני אני כבר גומרת

-         את יודעת, את לא תגמרי עד שתקבלי ממני פקודה – הוא החזיק את הסנטר שלה, התקרב ונישק אותה על השפתיים – זה פשוט בלתי אפשרי בשבילך לגמור בלי שאת מקבלת ממני פקודה, לא משנה מה יקרה.

-         בבקשה אדוני, אני מתחננת, אני לא יכולה יותר

-         כן? – הוא שם את היד שלו מול הפנים שלה, מוכן להקליק באצבעות – מוכנה? שלוש, שתיים, אחד ו... תגנחי חזק ותחכי עוד – הוא צחק, הוריד את היד בלי להקליק באצבעות.

-         ההאה.. – היא גנחה בחוזקה, רעד קל עבר בגוף שלה, כל השרירים שזה עתה היא אימצה השתחררו כולם בבת אחת – בבקשה אדוני - היא כמעט בכתה.

-         כן, כן, עוד כמה שניות – הוא הכין את הציוד, מרח לה אלכוהול על הפטמה ומסביב, לקח את המלקחי המצבט ותפס איתם את הפטמה שלה בחוזקה ושיחרר אותם נעולים ותלויים על הפטמה שלה.

-         ההההאה! – היא צווחה, ניסתה לזוז להעיף אותם, אבל לא יכלה לזוז – תוריד אותם בבקשה בבקשה זה כואב כל כך!

-         אני יודע – הוא חייך והכין את המחט – אני הולך לספור משלוש עד אחד ואז אתן לך פקודה לגמור, את תמשיכי לגמור עד שאגיד לך להפסיק – הוא הצמיד את המחט עם הקצה שלה לפטמה שלה.

-         בבקשה, אני לא יכולה יותר – היא מרמרה בחצי בכי, לא יודעת מה לעשות, לא יודעת מה להגיד, הכאב התסכול והחרמנות הגיעו לסף שלהם

-         שלוש – הוא לחץ עם החוד של המחט על הפטמה – שתיים – הקצה של המחט חדר מעט את העוד והתחילה להיווצר טיפת דם קטנה – אחד

 הוא דחף את המחט בחוזקה דרך הפטמה שלה עד שהיא יצאה מהצד השני, חיכה שנייה, התרומם, התענג עוד כמה שניות מהצווחות שלה, תפס את הראש שלה בסנטר בחוזקה כך שהיא תביט לו בעיניים, הרים את היד מוכנה להקליק באצבעות מול העיניים שלה, וברגע שהמבט שלה התפקס עליה נתן לה פקודה

-         תגמרי – הוא אמר והקליק באצבעותיו בחוזקה.

הוא הוריד את היד שלו לאט וצפה איך הבעות הפנים שלה משתנות, איך הסעת תענוג מתפשטת לה על הפנים, איך השרירים בגוף שלה מתכווצים בגלים מלמטה למעלה, איך היא מחייכת ומגלגלת עיניים מרוב גלי התענוג שמציפים את גופה.

ברגע שהוא הקליק בידו ונתן לה פקודה לגמור פתאום כל הכאב נעלם, הראש שלה התנקה והיא התחילה להרגיש חום ותענוג מתחיל להתפשט מהכוס שלה לבטן התחתונה ואז לבטן כולה וממלא את הגוף שלה בחום ותענוג אדיר ואחרי הגל הראשון הגיע שני עוד יותר חזק ששטף אותה בגל של אופוריה טירוף ותענוג ואחריו עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.

גלי התענוג פשוט הגיעו עוד ועוד כל פעם יותר חזקים, יותר מטריפים ומציפים את כל החושים שלה. היא לא ידעה מה קורה, לא היא אכפת לה מכלום, היא בכלל לא חשבה, רק הרגישה ורצתה עוד ועוד ועוד. היא לא הרגישה לא את הזיעה על הגוף שלה, לא את זה שכולו מתכווץ, אפילו לא הרגישה שהיא צורחת וגונחת מרוב התענוג שלה, כלום רק עוד ועוד אורגזמות שמתפשטות בגוף שלה ונהיות יותר ויותר חזקות.

-         יותר חזק, תגמרי! – הוא הקליק באצבעות, בזמן שהוא יושב בקורסת עור מולה ומסתכל עליה.

ההההאהאאה! – היא צרחה בטירוף והרגישה גלי אורגזמה שחזקים פי כמה וכמה מהקודמים מתחילים להציף את הגוף שלה אחד אחרי השני.

-         עוד יותר חזק, תגמרי! – שוב הקליק באצבעות שלו.

הגלי התענוג התגברו, היא לא יכלה לחשוב לא רצתה לחשוב, לא רצה כלום, רק לציית ולהרגיש עוד.

-         הרבה, הרבה יותר חזק, גלי התענוג יהיו הרבה יותר מהירים עכשיו והרבה הרבה יותר חזקים, תגמרי! – הוא פקד שוב

היא הרגישה בדיוק את מה שהוא אמר לה, מה שהוא פקד עלי להרגיש. הגלים התחילו להיות חזקים בטירוף ובקצב מסחרר. היא לא ידעה כלום, רק תענוג, רק תענוג.

-         עכשיו תקשיבי לי טוב מאוד, אני הולך לספור משלוש לאחד ולתת לך פקודה לגמור חזק, ואז יגיע גל של תענוג שהוא חזק פי אלף מכל האורגזמות שחווית עד עכשיו ביחד, הגל ימשיך להתחזק ולהתגבר ובזמן הזה כל מה שאני אגיד לך יכנס לך עמוק עמוק לראש , יהפוך להיות חלק ממך ויכתיב לך איך להתנהג בכל החיים שלך.

הרגשת סכנה קלה חלפה לשנייה בראשה, אבל נשטפה במהרה בגלי תענוג שעברו בגופה

-         שלוש – הוא ספר והרים את היד עם האצבעות לכיוונה

-         שתיים, תביטי על היד שלי ותצפי לפקודה שלי – לפתע היא הבינה שהיא מביטה על היד שלו עם פה פעור ורוק נוזל לה ממנו

-         אחד – גל חזק של תענוג מעורבב בציפייה מטורפת מילאה את הגוף שלה

-         הכי חזק, תגמרי! – הוא הקליק באצבעות

הוא הביט בגוף שלה, איך שכולו נתפס, כל השרירים שלה נמתחו בחוזקה, היא כמעט לא נשמה.

-         עכשיו תקשיבי לי טוב טוב – הוא התחיל לדבר, היא שמעה את הקול שלו, אבל לא שמעה שום דבר שהוא אמר, רק הרגישה את התענוג המטורף ושמשהו משתנה בה, משהו עמוק ורק שלה.

-         ...

-         ..

-         .

...

 

שלוש שבועות לפני

דורותי הגיעה מוקדם לחנות הפרחים שעבדה בה

-         היי הלנה, הגעתי להחליף אותך – היא אמרה בחיוך תוך שהיא שמה בחדר האחורי את הציוד שלה מהאוניברסיטה

-         תודה דורי, תודה, מה הייתי עושה בלעדיך – אמרה הלנה המבוגרת – איזה כיף שיש מישהו בימינו שאוהב פרחים כמוך

-         בטח הלנה, תקראי לי תמיד, זו לא עבודה בשבילי, זה הכיף – דורותי אמרה בחיוך.

היא אהבה את הריחות בחנות, את המראה היפה , את הסדר. היא אהבה לסדר ולשנות את הפרחים והזרים שבחנות עוד מהילדות. אפילו הלכה ללמוד בוטאניקה באוניברסיטה בגלל האבתה לצומח ובעיקר פרחים שונים.

כך היא המשיכה לסדר את החנות גם אחרי שהלנה הלכה, היא עשתה את זה במעין ריקוד וזימרה בעדינות שיר שאהבה. השמש כבר התחיל לשקוע והזמן לסגירת החנות התחיל להתקרב, מה גם שכבר להיו יותר מידי אנשים ברחוב.

-         *דינג דינג* – לפתע צלצל הפעמון שעל הדלת, הגיע לקוח לחנות, היא חייכה וראתה אדם לבוש יפה ומחויט נכנס לחנות. יחסית די צעיר, כנראה בסוף שנות העשרים או בתחילת שנות השלושים לחייו.

-         שלום אדוני, אנחנו כבר כמעט סגורים להיום וכבר אין יותר מידי סחורה, אז אולי תרצה להגיע מחר? אמורה להגיע לנו אספקה טרייה של פרחים מחר על הבוקר. – היא אמרה עם חיוך

-         זה בסדר, מה שאני צריך יש אותו בחנות – הוא אמר כשהוא מביט לה בעיניים, בלי להביט בכלל בחנות.

-         אוקיי, מעולה, מה תרצה לקנות – היא הרגישה קצת מוזר והסיתה את המבט, אבל ההרגשה עברה לה במהירות כי כל יום מגיעים כל מיני סוגי לקוחות.

-         אני צריך שתרכיבי לי זר מיוחד, אני אגיד לך ממה ואיך בדיוק, רק צריך שתבני אותו בדיוק איך שאני אומר לך. זה אולי יהיה קצת מאתגר, אבל המחיר זו לא בעיה ואני גם מוכן לשים בונוס קטן אם הזר יצא כמו שצריך – הוא אמר והוציא את הארנק שלו ומתוכו חמישים פאונד והניח על השולחן שלה.

-         או ווה, אתגר מיוחד? אני אוהבת אתגרים, יאללה בוא ננסה! – היא צחקה, לא כל יום מישהו מבקש להרכיב זר מיוחד ולא מוכן מראש, וגם חמישים פאונד על זה ששווה עשרה? בטח יש יומולדת לאשתו או משהו כזה.

הוא הוציא דף מהכיס הפנימי של הז'גט התחיל להקריא לה את הפרחים שהוא רוצה, באיזה סדר לשים אותם ואיך להרכיב אז הזר.

-         יש לך טעם טוב – היא אמרה בזמן שמוציאה את הפרחים מהאגרטלים שלהם.

היא המשיכה להרכיב, הזר יצא די מורכב והשעה כבר התארכה, אבל לא היה אכפת לה, היא רצתה לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, למרות שהרגישה עייפה ועם סחרחורת קלה.

היו רגעים שהיא הרגישה שהיא נרדמת בעמידה וכבר לא שומעת את מה האיש שמקריא לה, אבל כל פעם הייתה חוזרת לעצמה ורואה שדווקא בונה את הזר בחורה טובה, רק אולי קצת אוטומטית.

וכשכבר כמעט סיימה אותו היא ...

...

היא פתאום התעוררה וקצת קפצה במקום, מבולבלת ולא מבינה מה קרה. הסתכלה מסביב, כבר היה חשוך בחוץ והשעון הראה כבר שמונה וחצי.

-         וואו, ממש נרדמתי בעמידה, בטח הייתי ממש עייפה – היא מלמלה לעצמה – הוי איש והזר! – היא נזכרה, אבל כבר לא היה אף אחד בחנות רק על השולחן מולה היו מונחים חמישים פאונד.

-         איזה יופי! בונוס שמן! – היא לקחה את הכסף ושמה בארנק בתיק שלה.

היא סגרה את החנות והלכה לכיוון הבית.

-         מעניין מי זה האיש הזה – היא ניסתה להיזכר, אבל לא הצליחה לזכור כלום, חוץ מזה שמישהו ביקש ממנה להכין זר מיוחד והשאיר בונוס שמן אחריו – נו טוב כנראה הייתי ממש עייפה היום.

כשהיא נכנסה הבייתה היא הרגישה קצת מוזר, למרות שחשבה שהיא עייפה היא לא הייתה רדומה בכלל. היא חשבה מה לעשות ונשכבה על המיטה...לפתע היא הרגישה הרגשה מוזרה, חמה ומוזרה באזור המפשעה שלה.

היא הסמיקה, בתור בחורה מבית נוצרי מסורתי הדוק לא אמורים להרגיש דברים כאלו, אבל ההרגשה הייתה חמה ומאוד מושכת ומפתה. דורותי הושיטה יד אחת לשמלה שלה הרימה אותה קלות והשכילה את היד השנייה בין הרגליים על התחתונים..

-         מה אני עושה! – היא אמרה בקול רם והוציאה את הידיים במהירות וכיסתה את הסומק על הלחיים שלה שכבר רתחו מרוב החום – רק לפני חודש עברתי לגור לבד וכבר אני לא יכולה להחזיק את עצמי מול הפיתויים? לא יקרה! – היא תפסה את שתי הידיים מול החזה שלה ועשתה הבעת פנים נחושה – אני רוצה שפעם ראשונה תהיה עם בחור טוב, יפה מאמין וחזק.

בזמן התנועה בטעות שפשפה את החזה עם היד, באזור הפטמה . היא הרגישה איך הרגשה כל כך נעימה מתפשטת לה על החזה.

-         וואו מה קורה לי – היא ניסתה להתרומם, אך הרגישה סחרחורת חזקה וכמעט נפלה חזרה על המיטה – אולי אני חולה – היא ניסתה להתרומם שוב, אבל הסחרחורת רק התחזקה והיא נשכבה אחורה וסגרה את העיניים.

היא הרגישה איך הידיים שלה לאט לאט נמתחות לעבר השמלה, מורידות אותה, מתחילות ללטף את המפשעה שלה. היא ניסתה לעצור אותם אבל הסחרחורת רק התחזקה ונהייתה נעימה ומרדימה כל כך, והמגע ההיה הל כך נעים, וכשהידיים התחילו לגעת הפות שלה והיא הרגישה את התענוג מזה היא כבר לא יכלה להתנגד פשוט ...

...

לפתע היא פתחה את העיניים שלה, כולה מתנשפת, מזיעה, כל המיטה תחתיה רטובה מזיעה והידיים שלה, הם בין הרגליים שלה על התחתונים והיא חרמנית.. חרמנית בטירוף.

-         מה קרה לי?! – היא קמה מהמיטה, הביטה בשעון – אחד בלילה?! – היא אמרה בפליאה.

לפתע היא הבינה שמאז שחזרה הביתה היא אוננה במיטה, אוננה בטירוף, בגלל זה היא כל כך חרמנית.

-         מאיפה זה הגיעה – היא מלמלה בעודה מתנשפת – אבל .. – היא הסתכלה על הידיים שלה, שהיו מלאות בנוזל שלה – מה קרה לי.. – היא הסתכלה עליהם בבלבול והבינה שבאמת אוננה כל הזמן הזה, אבל לא הצליחה לגמור – הוי וואי ווי, מה עשיתי, אבל לפחות לא גמרתי, מקווה שתסלח לי – היא הסתכלה על הצלב שתלוי על הקיר.

היא קמה מהמיטה מלאה במחשבות והלכה להתקלח לפני שינה.

ההמשך יבוא..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י