לפני 4 שנים. 31 במאי 2019 בשעה 16:27
חושך שבטו, מבלי לחשך את אהבתו
מושיט את שרביטו, לכל פושט ידו
עין לא מעלים, מעל צאן מרעיתו
גם שאנו שברי כלים, עדנו כלי חמדתו
תוכו רצוף אהבה, רצוף אהבה
ביתו צפוף לרוחה, צפוף לרוחה
ממציא לנו מחילה, לא רק בשעת הנעילה
לך דומיה תהילה
ידיו רב לו, ואין ראשית לראשיתו
גם השירה כחול הים, היא רק מקצת שבחו
לנים משורת הדין, מנהיג עולמו
ומלפני המלאכים, דורש בשלום עמו
עתיד הוא...
לתת פאר תחת אפר
שמן ששון תחת אבל
מעטה תהילה תחת רוח כהה
מילים ולחן : ישי ריבו.