שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני 4 שנים. 3 ביוני 2019 בשעה 4:30

נשענת עם הגב לקיר בישיבה על המיטה הגדולה.
הוא יושב בקצה המרוחק.
הורדתי כבר מקודם, לפני שהתיישבנו, את חצאית הויניל שהזעתי בה, ונשארתי רק עם בגד התחרה שמחובר לביריות וירכונים תואמים.
מסיימים לשתות, לעשן ולשוחח.
ולפני שעולה השאלה מה הלאה, אני עונה "ועכשיו אתה יודע מה תפקידך ולמה אני מצפה..."
מצביעה על המגף ומסבירה היכן הרוכסן ואיך להוריד. מסתבך קלות אך מצליח לשלוף את רגליי מתוכם, אחת אחרי השניה. סוף סוף! איזו הקלה.
אומנם אני רגילה לעקבים אך כפות רגליי כבר משוועות לשחרור ולמגע כפות ידיו הכה נעים.
אותן ידיים רכות ונעימות שכל מגע שלהן מעביר בי צמרמורות של עונג ממכר.
הוא מתחיל לנשק אך מכיוון שיש אותו גרביון שלא מאפשר לחוש בנעימות של הלשון אני מפסיקה אותו.
"תתחיל להתקדם למעלה...!"
אני מצווה עליו. בלחישה רמה.
הלשון מדלגת ישירות לעור החשוף, הירכיים נפסקות לרווחה, והוא בלי להתמהמה צולל בכוונה נחושה.
ראשי נזרק אחורה ורגע לפני שעוצמת עיניי, נטו להתמסר לתחושה, ללא שום הפרעה, אני קולטת שיש מעלינו על התקרה... מראה!
והמחזה שנגלה לעיניי מדליק בטירוף:
בין ירכיי, שירכוני תחרה מעטרים, ראשו באמצע בדיוק, גבו המעוצב בהמשך, וזרועותיו השריריות עם הקעקוע המקשט דואגות לשמור על המרווח המתאים.
מניחה ידי על ראשו ומצמידה אותו בכח מתגבר.
כל כך מהופנטת מהמראה ותוהה בין נשימה מואצת אחת לבאה אחריה, אם אחד מהצלמים הרבים שעבדתי איתם בעבר, יצליח להנציח את המראה הזה, הכה אינטימי, כה מחרמן...
והגוף משתלט על המחשבה, זורק אותי לממדים אחרים של טירוף התשוקה, השיא לא מאחר להגיע וגם הצעקה. מצמידה את ראשו בכוח שלא יעיז לזוז ולהשתחרר, כי יודעת ששיא אחד זו רק ההתחלה...
והוא ממשיך. בתאווה בלתי נתנת לעצירה.
שוב ושוב הלשון מטריפה והפעם גם האצבעות מצטרפות לחגיגה.
איך בזמן כה קצר הוא כבר למד להכיר אותי ולכוןן בדיוק לנקודות הנכונות?...
ושוב
ושוב
ושוב
עד שכבר מגיעה לכך שאני כבר, לא עוד יכולה!

הודפת אותו ממני קלות.
בקושי פולטת
"תן להסדיר נשימה...."

העיניים עצומות וחיוך ענק מתפשט על פניי.
פוקחת אותן והינה הוא לידי, מגיש לי סיגרייה דלוקה.
"בשבילך, מלכתי...
לראות אותך ככה, זה שווה הכל..."

יושבים ארוכות בהפוגה מרגיעה.
פשוט מחייכים.
תוהה אם להגיע למקום שעדיין לא חקרנו יחדיו.
ששנינו מצפים לו באותה מידה של תשוקה. הנפשית, הפיזית, היצרית, הבדסמית.
בעבר הרחוק הרי כה נהנתי מהאקט הזה ומה שסימל עבורי. ומאז היה בעיקר ניסיון אחד לאחר הכרות ארוכת טווח, שלא התפתח לעוצמה של ריגוש בגלל כורח הנסיבות של עייפות פיזית שלי.
קמה מהמיטה, שולפת מהתיק את הסטרפאון השחור "הקשיש" (חישוב זריז הוא כבר לפחות בן 18!!!) שעדיין נראה ומרגיש איכותי ומרשים. לא הפלסטיק הקשיח בצבע "גוף" חולני ודי דוחה שרוב הנשים רוכשות ולא מבינות עד כמה זה משמעותי לגבר הנחדר לחוות כמה שיותר קרוב לדבר האמיתי. גם ככה הכניעה, המוכנות והרצון לקבלה של החדירה, מלווים באינספור חששות ופחדים, וההרגשה של עצם זר פלסטי שחודר למקום הכי רגיש, פיזי ונפשי אצל הגבר, בהחלט מעפילה על החוויה.
חוגרת למתניי ומביטה בהנאה בעצמי במראה.
מחייכת. אלי. אליו... הוא כבר מבין לאן זה הולך.
מכין את עצמו בתנוחה המתאימה על ארבע.
לובשת כפפות (שתיים על כל יד וגם מסבירה למה - בכל זאת עבר מקצועי 😉 ).
נצמדת מאחוריו, מורחת את האיזור בנדיבות בחומר הסיכה המיועד לכך במיוחד, ומתחילה לשחק מסביב. לא משתהה יותר מדי זמן ואצבע אחת חודרת בקלות! מוצאת את "הבליטה" בפנים. משחקת בעדינות. לא בתנועות של פנימה החוצה כמו שהרוב עושות את אותה טעות. משתהה ארוכות. ונהנית לשמוע את הנשימות מתגברות. מרגישה שהגיע הזמן להמשיך הלאה לשתי אצבעות. ושוב בקלות יחסית. כמה כיף שזה חודר בקלות! החששות שלי מתחילות להתפוגג. כל כך נהנית להביא אותו שלב אחרי שלב לאותה הנאה! כל כך לא ממהרת להמשיך הלאה...
והינה מגיע הרגע של הדבר "האמיתי". משמנת גם אותו היטב. ומחדירה באיטיות מלווה בחשש אבל זה נכנס בקלות! וואווווו גם אצלי משתחררים הפחדים מלפגוע בו, מלעשות משהו לא נכון או לא נעים!!!
והינה אני מאחוריו, באותה תנוחה שאותי מחרמנת בטירוף! כבר שכחתי עד כמה זה עוצמתי אצלי. לא פחות מאשר כשאנחנו הפוך והוא בתוכי, בכל תפארתו הגברית הראויה.
הכל בהילוך איטי, משתהה בפנים, נעה בתוכו בתנועות מעגליות שקולגה לימדה אותי לפני שנים. לא מוציאה לגמרי החוצה, רק קצת אחורה קדימה והכל באיטיות.
ושומעת אותו נענק בהנאה עליאית.
ואני איתו באותו ריגוש נפשי.
אך זאת פעם ראשונה שלנו ולכן מחליטה לא להסחף בפראות.
נשמור משהו לפעם הבאה!
כי ברור לי מעל הכל שזוהי בהחלט ההתחלה.
ההתחלה למשהו שהוא הרבה מעבר לאינטימיות הרגילה.
ולאחר רגע ארוך של תנועות עדינות ורגועות, שולפת אותו החוצה ונותנת לו לקרוס.
משאירה אותו עם עצמו לעכל מה שהיה.
ולאחר כמה רגעים ארוכים מושיטה לו את הסיגרייה....

"לא חשבתי שזה יכול להיות כל כך מדהים..."
זה הדבר הראשון שהוא מצליח להגיד.
ואני מחייכת, עונה:
"אמרתי לך כבר שאני לא מעידה ומספרת על עצמי... כל כך שמחה שככה הרגשת. גם לי זה עשה טוב ברמות אחרות!"

עוד ישבנו שם עישנו וסיימנו את השתיה.
שנינו מדברים בכנות וגילוי לב כל אחד על התחושות, הרגשות וההרגשה.
חזרנו הביתה, ולמרות השעה המאוחרת והעייפות הפיזית והנפשית מעוצמת החוויה, התנפלנו שנינו בטירוף לסקס ונילי שהגיע לשיאים מטורפים.

זו בהחלט הייתה בשביל שנינו חוויה חדשה!

רגעים של בריחה​(אחר) - כיף לקרוא,
כיף של מפגש,
כיף של סיטואציות
כיף להתחרמן
כיף של יום!
לפני 4 שנים
dn46​(שולט) - מדהים באמת.
אין כמו עינוג אוראלי אצל גבר. רובנו חוששים מהעיניין, אך אחת שמבינה ויודעת לעשות זאת, זכה האיש
לפני 4 שנים
דנייאלה{Z} - אוראלי או אנאלי?
לפני 4 שנים
באשיר - וואוווו.
לפני 4 שנים
ed - מדהיםםן מאוד אהבת..לקרוא ולהכנס לחלום מתוק
לפני 4 שנים
foxman084​(אחר) - איפה המקום הזה עם המראה נשמע מאתגר...
לפני 4 שנים
בחום וברגש​(שולט) - ללא מילים, מלאה בפניני הפתעה
לפני 3 שנים
דנייאלה{Z} - 💙
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י