אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 4 שנים. 14 ביוני 2019 בשעה 8:02

אני לא יכול לעמוד בזה, זה ממיס אותי כשאתן לוקחות בעלות. זה לא משנה כמה קטנות תהיו (אני לא איש קטן) זה לא משנה בכמה שנים אהיה מבוגר יותר. כשתשלבו במשפט כמה מילים, טון מיוחד, אולי מבט. אני ארגיש שוב כמו ילד נזוף שרק מחפש לרצות. 

חייב להודות שזה לא עובד עם כולן, לא כולן הביאו אותי למצב הזה. אבל כשהביאו אותי לשם ... וואו, זה היה פשוט כל כך טוב. הייתי מת לשבת לרגלכן, לקבל ליטוף של הסח הדעת על הראש, סטירה, משהו ... רק לרצות ולהרגיש משוייך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י